לכבוד חג החנוכה 10 תובנות שלי לגבי סופגניות ובכלל:

1. יש לנשים קטע לאכול סופגנייה ואז להצטער. ואני אומרת, תצטערי ואז תאכלי את הסופגנייה כאות נחמה. יותר הגיוני, לא?

2. לא יתכן שאני אכנס למאפייה כדי לקנות מצרך פשוט ולגיטימי כמו סופגנייה ובמשך 40 דק אני אתלבט בין מילוי חלווה-פרלינים-פיסטוק לבין קציפת-מרשמלו-נוגט-שוקולד. אני רק רוצה סופגנייה! מרכך כביסה אני בוחרת בפחות זמן. (ומרכך גם עולה פחות).

3. אם יש משהו שאני לא מסוגלת לעמוד בפניו זה דונאטס בציפוי גנאש שוקולד לבן חם. זה כאילו יש הלכות שונות לגבי זה. דונאטס בשבילי זה מצווה.

4. אין צורך לטעום מכל הסופגניות. הסופגנייה הראשונה, היא כמו השנייה, היא כמו השלישית. אז נכון, המילויים שונים, אבל "איזהו הוא חכם הרואה את הנולד" ומה שנולד מהסופגניות האלה זה בעיקר עודף שומן.

5. אין בית בישראל שביום השמיני של חנוכה האזור של החנוכיות לא נראה כמו מפעל לייצור שמן ושעווה.

6. מסיבות החנוכה של הילדים היו מקסימות! אבל מה קשה לגננות לארגן ולדאוג לאימהות לדבר פשוט כמו כיסאות "רגילים" שנוכל לשבת עליו מבלי להישפך מהצדדים?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

7. החופש הכי לא הגיוני בעולם זה חופשת החנוכה לילדים. למה? מה הם צריכים להספיק? למה כל החופש הזה?

8. ערב לביבות תמיד נשמע אירוע חמוד כזה עם נרות מזמרים ברקע, לביבות חמות ומתוקות, וילדים שמשחקים בנחת על הרצפה עם סביבונים. קאט. הערב לביבות אצלנו היה נשמע ככה: "תעזוב את החנוכיות". "למה את בוכה??", "אני לא מרשה", "אוקי, פיג'מות".

9. הילדים שלי במשך שנה שלימה מחכים לדמי חנוכה שלהם. ואני אומרת - לא יותר יפה שהילדים במשך שנה יחסכו כסף ויעניקו להורים דמי חנוכה? הם לפעמים שוכחים מי קם אליהם בלילה.

10. הבן שלי בן ה-6 התעקש להדליק נרות בחנוכייה שהכין בכיתה. אין לי בעיה עם זה אם היא לא היתה עשויה מפלסטיק. טוב שהם לא ציפו אותה בנפט כי אז יכל להיות חג חנוכה ממש מואר.

]]>