אני לא מרבה לכתוב פוסטים אישיים, ואני מבקשת מאד לא לעשות לייק על הפוסט הזה, במקום לחיצה מהירה על כפתור הלייק אבקש שכל אחד יחשוב על הדברים הנכתבים בלב כואב ודומע. אתמול קרה אסון בירושלים עיר הקודש, טרגדיה שלא ניתן לתאר. ליבי על המשפחה, על החברים, ועל כל מי שהיה קשור לאשה המיוחדת הזו בדרך כל שהיא.

מה שיותר עצוב לי זה מחול הפוסטים היוצא לדרך, מתחיל בקבוצות וממשיך בפייסבוק וכאן אני מבקשת, לא, אני מתחננת דיי, דיי לרקוד על הדם של אחרים, דיי לבחוש בחיים של אחרים. אף אחד לא יודע מה באמת עברה המשפחה. אף אחד לא יודע באמת עם אלו קשיים התמודדה.

האם ניתן לבקש רק דבר אחד? לכבד פרטיות של אנשים? לכתוב שהרווחה אשמה זה המשך העוול שנעשה פה. אז כן אני נגועה כי יש לי בת עובדת סוציאלית ואני רואה כמה קשה היא עובדת, כמה היא משקיעה וכמה אכפת לה מכל אחד מהמטופלים שלה. נכון יש מחסור בתקנים. אם באמת אכפת לכם, במקום לכתוב פוסטים זועקים עד לב השמים, צאו להפגין יחד עם העוסי״ם שיוסיפו תקנים שיוסיפו תנאים, שירצו עוד אנשים טובים להצטרף למעגל החשוב הזה.

ולסיום שכל אחד יסתכל סביבו ויראה איך הוא באופן אישי יכול לעזור לעוד אדם שנצא סביבו, עוד שכן עוד חבר, עוד חיבוק לילד שלך..

ואז אולי העולם יהיה טוב יותר!

]]>