אין כמו ההתרגשות הזו, כשאוצר הקטן פותח את הפה ומתחיל להשמיע הברות בלתי ברורות שמתחברות למילה אחת מאד מסויימת, ובלתי משתמעת לשני פנים, תלוי את מי שואלים כמובן. כן, פה מתחיל מאבק הכוחות האדיר בין 2 המינים והמילים. מה הוא אמר? אבא או אמא?!

מחקר חדש מאוניברסיטת אינדיאנה מצא, כי המילים הראשונות של תינוק מושפעות יותר מ'חינוך' ויזואלי, והרגלים חזותיים (או במילים אחרות, ממי שקם אליהם יותר בלילה) מאשר התנהגות וחינוך מילוליים ("תגיד א---מא! מתוקי! תגיד א--מא! נוווו, תגיד אמאאאא!).

המסקנה הזו מתבססת על האופן בו מתפתחת שפת שתינוק. זיכרון חזותי הוא נקודת זינוק עבור תינוקות המנסים לחבר מילים לאובייקטים. כלומר, אם תינוק רואה אובייקט מסויים (בקבוק, למשל) שוב ושוב, יש סיכוי גדול יותר שהוא יזהה אותו בסופו של דבר בשמו. לא מפתיע בכלל, זה פשוט כפי שזה נשמע.

כדי להוכיח זאת, החוקרים הרחיקו לכת אפשר לומר, וחברו מצלמות זעירות לראשם של תינוקות כדי לראות באופן מדויק ואמיתי איך נראה העולם מנקודת ראותם. המסקנה שהגיעו אליה היתה מרתקת: תינוקות רואים הרבה פחות ממה שהמבוגרים חושבים שהם רואים, ונוטים לזכור את שמות האובייקטים הנמצאים במרחב הראות שלהם. כלומר, לא מספיק שאובייקט מסוים יופיע בקרבת שוב ושוב, אלא הוא צריך להיות ממוקם באיזור הראיה שלהם.

זווית הראיה של פעוט מצומצמת מאד וכשהוא מישיר מבט על תמונת מורכבת הכוללת לצורת העניין, אמא עומדת ליד הכיור, אבא מתכופף אל המקרר ובקבוק על השיש הוא יקלוט רק את האובייקט בו הוא ממקד מבט, שבד"כ יהיה בגובה העיניים שלו פלוס מינוס.

המסקנה הזו מסבירה למה המילה 'בקבוק' לדוגמא, זוכה לפריווילגיות מיוחדת בטרמינלוגיה של הפעוטות, ובד"כ תהיה אחת המילים הראשונות שישמיעו. הבקבוק הוא חבר קרוב, אותו הם רואים באופן תדיר בגובה העיניים (אותו דבר לגבי 'במבה').

אוקי, אז אחרי שהבנת את זה, כל מה שאת צריכה לעשות זה להתכופף הרבה או לשבת עם התינוק שלך בגובה העיניים, ואז להתענג על הגאווה העצומה הזו, שתוכלי להוכיח לכולם שהוא 'מעדיף' אותך על פני בעלך.

אה, כמעט שכחנו, אל תספרי לבעלך.

]]>