השפית הראשונה נפרדת מהבית הלבן

היא נולדה במנילה, עיר הבירה של הפיליפינים, והיגרה לארה"ב בגיל 23. קומרפורד החלה את הקריירה שלה בבית הלבן כסו-שפית ב-1995. לאחר 10 שנים קודמה לתפקיד השפית הראשית על ידי מי שהייתה אז הגברת הראשונה, לורה בוש, שהפכה אותה לאישה ולבת המיעוטים הראשונה בהיסטוריה האמריקאית שקיבלה את תפקיד השפית הראשית בבית הלבן.

מגישת CNN אישה ססיי פגשה את קומרפורד לריאיון וביקשה ממנה לספר על יום טיפוסי בעבודה. "איך נראה כזה יום בבית הלבן?" היא שאלה אותה, קומרפורד ענתה כי "כמנהיגה, תפקידי הוא להבטיח שבסופו של יום דאגתי שכל המשימות שעמדו בפניי, ייעשו באופן הטוב ביותר שאפשר. יש לי שלושה סו-שפים מוכשרים וקונדיטור מאוד מוכשר, אז אני צריכה לוודא שאני משתמשת בכל המשאבים שברשותי ומנצחת עליהם היטב, כך שבכל ארוחה נוצרת קומפוזיציה מאוזנת של סעודה ברמה בינלאומית".

קומרפורד הוסיפה כי לדעתה "התכונה הכי חשובה עבור השפית של הבית הלבן היא המתינות. לא מדובר רק בידע, בכישורים ובדרך שבה את מבשלת. התפקיד חייב לכלול גם הדרך שבה את מתייחסת לאנשים, שבה את מאצילה סמכויות, ושבה את מרכיבה צוות מלוכד".

לדבריה, כל שנות עבודתה בבית הלבן היו מסע מרתק. "כל נקודת זמן שבה אני מבשלת למשפחה הנשיאותית ולנשיא ארה"ב היא חוויה מכוננת", אמרה השפית הראשונה. "מעולם לא חשבתי שאהיה במעמד הזה היום, שבו אני מדברת אתך כשפית הראשונה של הבית הלבן".

"איך הגעת לתפקיד הזה?", תהתה ססיי. "אני מניחה שתהליך הקבלה היה תחרותי ומפרך". קומרפורד אישרה ואמרה: "למיטב ידיעתי, היו כ-450 מועמדים לתפקיד, שצומצמו ל-20 מועמדים סופיים. כשהייתי מועמדת לתפקיד התבקשתי להשתתף בהליך שהיה כמעט כמו תחרות בישול".

אמנם קומרפורד עברה כבר שלוש משפחות נשיאותיות בבית הלבן והכינה מאכלים לראשי מדינות רבים שהגיעו לבקר, אבל היא טוענת שעדיין לא הגיעה לשיא הקריירה הקולינרית שלה. "אני לא חושבת שאני צריכה להכתיר רגע שיא בקריירה, מכיוון שמשמעות ההכתרה היא שמכאן ואילך זה ילך ויידרדר. אני סבורה שכל מה שאת עושה נכון לאותו רגע צריך להיחשב כשיא".

"האם אי פעם היו לך ספקות שתצליחי להגיע לפסגה?", שאלה אותה ססיי. "היה לי ברור שאם זה התפקיד הנכון עבורי - זה יקרה", ענתה קומרפורד בביטחון, "מעולם לא נתתי לספקות לעצור אותי מלנסות להתקדם".