יש לו בדיחות פנימיות עם הילדים. הוא רק אומר, "מוח תפוח אדמה!" וה'ילדת כיתה א' שלך פורצת בצחוק היסטרי. את בחיים לא תביני למה, אבל תשאירי את זה ככה.
הוא מספר את החכמות של בן השנתיים בכל הזדמנות אפשרית. מאז שהקטנצ'יק פתח ת'פה האבא המאושר לא סוגר את שלו... כל מילה מצוטטת וכל חכמה משודרת בשידור ישיר לאמא/ אחות/ חמות או לחבר מהכולל.
הוא כורע על הרצפה כמו חמור / מטפס על העץ / מרים על הכתפים ורץ כמו נשר/ מניף אותם אל התקרה פעם אחר פעם. ההורות מעייפת ומתפעלת באופן שדי מכביד על הברכיים והגב בני ה- 36 שלך. אבל בעלך לא רק מקבל את זה - הוא מברך על זה.
הוא יודע את שמות החברים של הילדים. ויודע להבדיל בין תמי א' (החברה הכי הכי טובה ) לתמי כ' (החברה הכי הכי ) ותמי 4 .
הוא מקריא להם סיפורים, ולא רק סיפור לילה טוב אחד, אנחנו מדברים על קריאת אותו סיפור 7 פעמים רצוף (ורק עוד פעם אחת טוב?).
הוא מקשיב לסיפורי ה'אלף לילה ולילה שלהם' אלף פעמים לילה אחר לילה בסבלנות אין קץ, לכל הפרטים על מה ששולי אמרה לאסתי בחצר ועל הגננת שהחמיאה על יכולת הגזירה המופלאה של הילדה.
אמהות אחרות מקנאות בך. את מכירה את ההרגשה הזאת כשכל הנשים בגינה מתלוננות על הבעלים העסוקים שלא נותנים יד? תודי שלפעמים זה נחמד שאין לך שום דבר לתרום לשיחה.
אז אם זכית ובעלך הוא האבא המושלם, לכי אליו וספרי לו כמה את מעריכה באמת, כי בינינו? זה לא מובן מאליו.
]]>
