אם הזוגיות שלכם לא משביעת רצון ואולי אף גרוע מכך, אתם ודאי נוטים לקוות ולהתפלל שילדיהם יצליחו בחיי הנישואין שלהם יותר. אך טעות כמו טעות טופחת על הפנים ככל שעובר הזמן. למרבה האירוניה, הילדים שלנו נוטים לחקות אותנו, ואנו משפיעים עליהם בתת המודע שלהם.

מחקר שנעשה באוניברסיטה בארה"ב הראה שהמח שלנו מחקה את הפעולה של המח של האדם שעליו אנחנו מתבוננים. האם באמת אתם חושבים שאתם תחיו כפי שמתחשק לכם והילדים פשוט יגדלו להיות מה שאתם מצפים מהם?

האם אתם באמת חושבים שילדיכם יחיו באווירה מתוחה, רוויה בביקורות, השפלות וכעסים שמובעים או כאלו שמודחקים ומכסים את הבית בעננה כבדה של מתח, אכן יצליחו להקים בתים יציבים ומאושרים מאלו שלכם?

כלל חשוב בחינוך הוא הדוגמא האישית. ואם לוקחים בחשבון את המחקר שהזכרתי, אפשר להבין עד כמה זה קריטי.

אמנם ישנם מתי מעט שהצליחו לשקם את הריסות חייהם, ובכל משפחה כל אחד מהילדים לוקח את מה שחווה למקום אחר. אך היוצא מן הכלל רק מעיד על כך שהכלל אינו כזה. ואנחנו לא יכוליןם להסתמך על הנס הזה. כמו שלא נגדל את ילדינו עם חשיפה לעולם הגדול בהסתמך על כך שישנם כאלה שנמצאים שם ובסופו של דבר חוזרים בתשובה ומקימים בתים יראים ושלמים..

אם אתם כמו זוגות רבים אחרים נשארים ביחד למרות המתיחות והמריבות החוזרות ונשנות "למען הילדים" – אך ורק כדי שהילדים לא יחיו עם אבא ואמא גרושים, אתם כנראה עדיין לא מספיק מודעים לכך שבעצם, החיים תחת מלחמה בלתי פוסקת בין ההורים, כשהילדים לעיתים קרובות מנסים להיות המתווכים ביניהם, קשים והרסניים בהרבה כפי שמוכיחים המחקרים (גם כאשר ההורים מתאמצים לשוות רוגע כלפי חוץ, ובטוחים שהילדים אינם חשים במתח ביניהם, הרי ברור שהילדים חווים את המציאות הקשה השוררת ביניהם.)

אם תיטיבו להבין שלא מספיק שלא להתגרש, אלא, על מנת שהילדים יחיו חיים בריאים, בגוף ובנפש, יצליחו בלימודים, בחברה, בחיים בכלל ובחיי הנישואין בפרט, עליכם לשקם את חיי הנישואין שלהם וליצור בבית אוירה של אהבה ואחווה, כזו שאינה מדומה אלא אמיתית ומורגשת היטב.

ממחקרים עולה כי אחוז גבוה של ילדים שהוריהם חיו בדיסטרס והתגרשו, חוזרים על הדפוס של הוריהם ומתגרשים גם הם. מובן שאין הבדל בין הורים שהתגרשו בפועל לכאלו שאמנם חיים תחת קורת גג אחת אך בפועל – הם גרושים מבחינה רגשית.

על מנת שנטיעותינו יהיו טובים כמו שאנחנו מקווים שיהיו, עלינו לוודא תחילה את טיבו של האילן שלנו, ובמידת הצורך לתקנו, להסיר את הקוצים והדרדרים שמונעים ממנו לגדול ולצמוח, ולו רק לטובת הילדים. אם טובת הילדים שלכם באמת עומדת לנגד עיניכם, עשו צעד על מנת לחולל שינוי בקשר הזוגי שלכם.

במידת הצורך גשו לעזרה והכניסו צלע שלישית בדמות יועץ, שהוכשר לעזור לכם בפתרון הקונפליקטים, ניהול הכעסים, מילוי הצרכים הלא ממומשים וכדו, על מנת שתזכו להשרות את השכינה בביתכם כך שגם בסיומו של התהליך תישארו זוג צלעות במשולש שהקודקוד בו הוא הקב"ה, וככל שתקדימו כן ייטב.

]]>