ניקח לדוגמא משפחה בעלת 7 נפשות - זוג הורים וחמישה ילדים - 2 הבנים לומדים בחיידר, 2 בנות בבית יעקב והקטנה בגן השכונתי. איך נחלק את ההוצאה? כדי לתת לכולם הרגשה טובה על חינוך ילדינו כל שנה - הסיבה האמיתית היא 'הכרת הטוב' אמנם - סיבה נלווית וחשובה לא פחות היא ליצור סוג של אינטרס סמוי משולב. בכל אופן מדובר באוצרות הכי יקרים שלנו שמופקדים בידי 'המורים והמורות' רוב שעות היום - מגיע להם על כך תודה והכרת הטוב באמצעות מחווה שתרגיע אותנו ההורים שהכל טוב איתם.
אבל האם זה הופך להיות 'מצעד השוחד הסמוי' או חג פורים שמח ולצידו משלוח מנות כהוקרת תודה?
איך שלא תסתכלו על כך, 'משלוח-מחווה' אישי, זה דבר חשוב לא ניתן לוותר על כך - ברגע שזה הופך להיות משלוח קולקטיבי על מנת למנוע את ההפרזה בהוצאות, אך פחות אישי. וכאן הדילמה בין ההשקעה האישית היקרה לבין הצטרפות להכרת הטוב משותפת ששם כולם שווים.
קולות החוסר הוגנות כלפי משפחות מיעוטי יכולת, כי ההוצאה הגבוהה אינה סבירה ומתקבלת על הדעת, נשמעו.
הפתרון הוא לשלוח משלוח מנות כללי, ומי שחפץ לבו מאד לתת לרב 'תשורה' כזו או אחרת מוזמן לעשות זאת מיתוך בחירה חופשית ישירות לביתו של הרב ולא בשעות הלימוד ולעייני כל התלמידים.
תקנון משלוח מנות, עדיין לא נכתב מפורשות יש כאלו שאימצו את השיטה, אבל ללא ספק פורים הוא זמן טוב 'לשחד' את המורים במעטה 'הכרת הטוב לישמו..'
תגובתך חשובה לנו...
אז מה חשוב לך יותר אישי או כלכלי? אם את מאלו שמשקיעות ממש, או מאלו שמעדיפות משלוח מנות כללי - שתפי אותנו בתגובות ונמקי דעתך..
]]>
