קמתי הבוקר והגוף רוצה להמשיך לישון אך הנשמה זועקת, רוצה להגיד את שהיא מרגישה היום דוקא היום יותר מבכל יום ואז החלטתי לכתוב, לכתוב לכן משהו מרחשי ליבי. משהו שהלב מדבר והיד כותבת או יותר נכון מקלידה על המקלדת.
תסלחו לי אם זה קצת ארוך, אני יודעת שאנחנו משופעים ומוצפים במידע אבל באמת לשניה תקראו את זה עד הסוף ובזה תהיה נחמתי.
הערב נדליק כולנו את משואת יום הזיכרון לחללינו חללי מערכות ישראל ובתוכם גם החלל הפרטי שלי ינון נגר הלוי שלי של כל משפחתי וילדי ז"ל. ינון ז"ל שהיה סא"ל בצבא ניהל אורח חיים חרדי ידע לשלב בין כותלי בית המדרש ולהיות שותף לצבא ה' ובין היותו לוחם בצבא הגנה לישראל. מצא את מותו במהלך שירותו 28 שנה בצבא.
והיום הזה אני ענת נגר רעיתו אם ששת ילדיו מרכינה ראש יחד עם כל עם ישראל, כולנו הערב נהיה שותפים להדלקת המשואה של יום הזיכרון, ונהיה לדקה דומיה אחת כאיש אחד בלב אחד כשכל הלבבות מחוברים.
ואני מיד נזרקת ליום שלמחרת יום העצמאות, וחשבתי על כל אחת מאיתנו הנשים ובחרתי בך אהובתי שאת ראויה להדליק את משואת יום העצמאות הפרטית שלך.
כי:
את שעברת כברת דרך ומתמודדת בכבוד ועוצמה
את שקיבלת על עצמך אחריות ולמדת
את שמנהלת חיי העצמה ומודעות
את שפיתחת חמלה ורכות
את שיודעת כי הנך ראויה
את שמבינה כי הנך מדהימה
את שמאפשרת לעצמך הגדרה
את שמצליחה בשם האהבה
את שפתחת את עצמך ושחררת
את שאפשרת את המחילה
את שמבינה שלהרפות זו עוצמה
את שיודעת מהי אמונה
את אהובה
את נאהבת
את מהממת
את מנהיגה
את חזקה
את היופי
את השירה
את הדרך והאור
את האמא
את האחות
את הבת
את החברה
את שמחבקת
את שמלטפת
את שמרגיעה
את שמתמודדת
את לתפארת עם ישראל
כן! את יקירה
שראויה באהבה גדולה
להדליק את המשואה..
הכותבת היא ענת נגר אלמנתו של סא"ל ינון נגר הלוי יהי זכרו ברוך.
]]>
