אני חושבת שהבנתי השנה, קצת מהסתירה הזו. אדם עצמאי חייב להיות מודע לסביבה. להיות חלק ממנה, לתקשר איתה.
למשל, נהג. מה יותר עצמאי מנהיגה? אתה ברכב שלך. הכי עצמאי שיש. מחליט מתי לנסוע ואיך וכמה ולאן. רק מה, הדבר הראשון שאותו אתה לומד בנהיגה, זוכרים? הוא להבין את השטח ואת הסובב אותך. לא תגיע רחוק אם לא תתחשב בתוואי הכביש ובנהג האידיוט שעוקף מולך. עצמאותך כנהג תלויה בהתחשבות שלך בסביבה. ואם למשל, תתעקש לחנות במקום אסור או לסכן אנשים, תאבד את רשיון הנהיגה שלך לבסוף, ולא תהיה עצמאי.
גם כדי לשרוד בג'ונגל, עליך ללמוד את תנאי הטבע ואיך להשתמש בו. אבל לא רק בג'ונגל זה ככה. כדי להתקדם בעבודה ולהגיע למעמד בכיר, אתה צריך ללמוד את צרכי הלקוחות, את הדרך להגיע לליבו של הבוס, ואיך לנצל את כוחותיך לטובת העבודה. כדי להשפיע על החברה, עליך ללמוד את האנשים שבה ואת מה שמניע אותם.
הדרך לעצמאות היא בשיתופיות, בעצם. הדרך להשפעה היא בהתחשבות. קל לחשוב שהדרך לכוח היא בדורסנות, בכוחניות, אבל זה לא כך, בדרך כלל. גם דיקטטור בכיר צריך מידה לא מעטה של כריזמה ויכולת תקשור כדי להגיע למעמד של השפעה. גם הוא צריך לספק לעם חזון שהם חולמים עליו, איזו אשליה כדי שיתנו לו את הכוח שהוא רוצה.
מדינה עצמאית חייבת יחסים דיפלומטיים תקינים. אחרת היא לא תשרוד. מדינה חזקה צריכה קשרי חוץ איתנים.
אדם עצמאי זקוק למערכת תומכת. לחברה, משפחה, ידידים. למורה דרך ומדריך. לתשתית שתספק לו את הצרכים שלו.
לכן, חופשי זה לגמרי לא לבד.
לכן, עבד ה' הוא לבד חופשי. מי שמחובר לגמרי למקורותיו, שהוא עצם מעצמה של התשתית שלו, הוא חופשי לצמוח ולהתקדם. כשהוא ניזון ממקור חיותו, הוא חופשי. כשהוא תלוש, הוא נידון להישרדות בסיסית במקרה הטוב. אנחנו לא יכולים לשרוד בחלל ריק.
ביום שהוא עצמאות חילונית של מדינת היהודים, זכרו זאת: אדם זקוק לחיבור, להיות קשור לסביבה, למקור חיותו. אין עצמאות בחלל ריק.
]]>
