הורים: עוד מעט הילדים מקבלים תעודות!

בעוד מספר ימים הילדים שלנו יחזרו הביתה עם תעודות. התעודה הזו אמורה לשקף את הידע של הילד, להציג את ההישגים שלו במהלך השנה, לספר על היכולות שלו, לפחות אמורה. בפועל, התעודה משקפת את המציאות בבית הספר, ואת היכולת של הילד להתמודד עם המציאות הזו ולהתאים את עצמו אליה. חשוב מאוד שאנו, ההורים נהיה מודעים לכך ונתייחס ונדבר על התעודה בהתאם (הורים וילדים)

מירב קליינמן | כיכר השבת |
התעודות שלנו
מהי המציאות עליה אני מדברת? המציאות בה בית הספר הוא מסגרת אליה כל הילדים הולכים, אך לא לכל הילדים היא מתאימה, הן מבחינת ההתנהלות והן מבחינת החומר הנלמד.

המציאות היא לרוב כיתות של מעל ל-30 ילדים עם מורה אחת. המציאות היא מורים שנתנו להם משימה- ללמד כיתה מסויימת חומר מסויים- אך לא בטוח שנתנו להם את הכלים להתמודד עם מכלול הדברים שהילדים מביאים איתם אל בית הספר.

המציאות היא פעמים רבות פער גדול מאוד בין החינוך בבית לבין הערכים והחינוך בבית הספר. המציאות היא שבבית הספר, בנוסף ללימודים, יש המון התמודדויות חברתיות, שלא תמיד יש מי שמתווך ומלווה אותן. המציאות היא שהילדים, בשנים בהם הם לומדים בבית הספר, עוברים גם תהליכים של התפתחות פיזית ורגשית, בלי שלצוות יש תמיד את הכלים לתווך ולהכיל אותם.

לפני שאנחנו פותחים את התעודה, חשוב שנבין איפה הילד שלנו נמצא בתוך התמודדות הזו. כי זה הסיפור שהתעודה הזו מספרת. בהתאם לכך צריכה להיות ההתיחסות שלנו.

כבר בימים שלפני קבלת התעודות שבו עם הילדים ודברו איתם על בית הספר, על מה שעברו במחצית האחרונה, על החוויה האישית שלהם בתוך המערכת הזו- ואז תשאלו איך כל זה יבוא לידי ביטוי בתעודה. זאת יכולה להיות מורה מסויימת שלא משתלטת על הכיתה בשיעורי אנגלית, ולכן בכלל לא למדו אנגלית במהלך השנה- אבל מבחנים כן היו. זה יכול להיות עניין חברתי שמתעורר בהקבצות במתמטיקה שהפריע לפניות ללמידה..

כך, כשהילדים יחזרו הביתה עם התעודה, הם ידעו שאתם רואים את התמונה השלמה. אתם רואים אותם ולא את הציונים. יהיה להם קל יותר לשתף אתכם ללא חשש ברגשות שהתעודה הזו מעוררת בהם. יהיה לכם קל יותר לתווך ולחשוב ביחד ללא שיפוטיות וביקורת. ההתייחסות לתעודה צריכה להתחיל בציונים הטובים יותר, תוך התעניינות כנה על מה עזר לילד להצליח כך. כדאי להדגיש שהטוב הוא לא מובן מאליו וכל הצלחה- אפילו אם היא בין עשרות כישלונות- היא חשובה, מיוחדת ומעידה על היכולת להצליח בדברים נוספים.

חשוב להדגיש לילדים שבית הספר הוא ל-12 שנים, ואחר כך יש חיים שלמים להצליח בדברים שהם באמת טובים בהם.
חשוב מאוד להתייחס במלוא תשומת הלב גם לתעודה ממש ”משעממת“.

במידה והילד (ואתם) חשים שהתעודה אינה משקפת כלל את המאמץ שהילד משקיע, ושהתעודה פחות טובה ממה שמגיע לו בגלל דברים שאינם בשליטתו -קחו את התעודה, צלמו אותה, מחקו בטיפקס את הציונים בעותק המצולם וכיתבו עם הילד את התעודה שלדעתכם מגיעה לו.

הקפידו מאוד לתחום את ”הכישלונות“ לכאן ועכשיו.

דברו על כך שבריאות, שמחה, דרך ארץ וכבוד לזולת חשובים הרבה יותר. הזכירו לו (ולעצמכם) שתמיד אפשר לשפר
ציונים. ספרו על החבר ההוא שלמד אתכם בכיתה, שהיו לו ציונים כל כך גרועים והיום הוא הרבה יותר מוצלח, אולי אפילו מכם. לנו המבוגרים ראיה רחבה יותר. תפיסת זמן ועולם פרופורציונליות יותר. בואו ונזכור להעביר זאת לילדינו, במיוחד ברגעים כאלו.

נ.ב תעודת הערכה והצטיינות אפשר לחלק גם בבית. מצורפות תעודות ריקות. שבו עם הילדים, חישבו איתם על מה מגיעה להם תעודת הצטיינות/הערכה, כיתבו אותה ביחד ומיסרו אותה בארוחת ערב חגיגית.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית