אאא

בקור רוח מוחלט, דרך חלון סגור ובתאורה קלושה, הצליח לפני כחודש וחצי סמל-ראשון ע' לנטרל בירייה אחת את המחבל המתועב שהיה באמצע מסע הטבח בבית משפחת סלומון בישוב חלמיש.

בראיון שיתפרסם ב'ידיעות אחרונות' מספר הצעיר - שמתואר כ"צנום, בהיר שיער ותכול עיניים, נמוך קומה ובעל קול רך ונעים לאוזן" - מה שעבר עליו באותו סוף שבוע של סוף תמוז.

הלוחם הצנוע שלא מיהר להתראיין לכתב הצבאי יוסי יהושוע, הסכים לבסוף לדבר כי "הבנתי שיש חשיבות שאנשים ישמעו, ממקור ראשון, מה באמת קרה שם באותו לילה, במיוחד אחרי שנפוצו כל מיני שמועות לא ממש מדויקות", כדבריו.

"בכלל לא הייתי אמור לצאת הביתה באותה שבת" אלא להישאר ב'תורנות שבת' בבסיס יחידת עוקץ שבמתקן אדם, הוא מספר. "סגן א', מפקד הצוות שמשרת איתי, אמר לי בספונטניות: 'צא, חבל שנישאר שנינו'. התלבטתי. אמרתי לו: 'אולי אשאר ונסגור שבת יחד'. בסוף יצאתי הביתה בחמישי בחצות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הלוחם ע' מדבר. ארכיון (צילום: דובר צה"ל)

באותו ליל שבת, כזכור, היו בבית משפחת סלומון הסב יוסף וילדיו חיה ואלעד סלומון הי"ד, וכן הסבתא טובה, כלתה מיכל - אשתו של אלעד - וחמשת ילדיהם הקטנים. כולם באו לשם כדי לחגוג עם בני הישוב את שמחת ה'שלום זכר' לרגל הולדת נכד חדש.

ע', השכן שרק במקרה כאמור הגיע לשבות עם משפחתו, מתאר: "ישבנו לארוחת ערב במתכונת מצומצמת מאוד, ההורים, סבתא שלי, אמא של אמא, ואני. באמצע הארוחה פתאום שמענו צרחות אימים. הבנו שמדובר במשהו חריג, כי הצעקות היו מעבר לגבול הסביר. אבא ואני יצאנו החוצה, לכיוון הבית ממול, של משפחת סלומון, שממנו נשמעו הצרחות. דרך החלון זיהיתי שמתחולל מאבק בתוך הבית והבנתי מיד שמדובר במחבל".

"רצתי מיד הביתה להביא את האקדח שלי", והסוף ידוע: הוא הצליח להציל עם ירייה בודדת ומדוייקת את חייהם של הכלה, הסבתא והילדים הקטנים, אחרי שהמחבל עומר עבד אל-ג'ליל מהכפר הסמוך כבר הספיק למרבה הצער לרצוח את הסב ושני ילדיו.