אאא

בפרשת כי תבוא מופיעות קללות נוראיות שקשה לעיין בהם, אך כיהודים מאמינים חובה עלינו להבין וללמוד שגם הצרות הכי קשות כולל אלו הנוראות שקראו בשבוע האחרון הם חלק ממתכון שכתוב  מראש בתורה הקדושה, חלק ממערך צפוי של חוקי העולם, כמו השואה וכמו עוד אירועים רבים, מי שטומן ראשו בחול ולא מנסה להבין את התהליכים בבריאה לטוב ולמוטב אזי יבוא בסופו של דבר לכפירה בעיקר ח"ו, חובה עלינו עם כל הקושי בדבר להתעמק ולהבין את הדברים ואז נבין שכל צער וצוקה הם בכלל מאמר חז"ל ליכא מידי דלא רמזי באורייתא.

בסקר שערכתי פעם בין תלמידים בתלמוד תורה שאלתי היכן נאמר הפסוק "מצווה גדולה להיות בשמחה" קיבלתי תשובות מגוונות ומפתיעות, גם בוגרים רבים עדיין חושבים שמשפט זה המופיע בליקוטי מוהר"ן הינו פסוק מתהילים או משלי, וגם אם נניח שיש כזה פסוק, עדיין לכאורה זה עוד מצווה בדרך בעבודת ה', ומי שעובד בשמחה הוא במידה גבוה במיוחד, אבל כאשר התורה באה להסביר לנו מהם סיבת הקללות החמורות,  אומרת התורה בדברים פרק כח פסוק מז:   תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל: פתאום השמחה נהפכת לגורם העיקרי וההכרחי של עבודת ה', וכסיבת הקללות הנוראיות וצריך להבין מדוע?!

דיו רב נשפך על הסבר דבר זה החל מהראשונים ועד גדולי בעלי המוסר, אך נראה לי שבדורנו אנו ניתן להבין את זה במבט מעמיק והכרחי לקיומנו ואולי קצת מקורי מהמוכר.

עולם המדיה והסוללארי הביא אותנו לחורבן חיי החרבה הנורמטיביים, לא נדיר לראות זוג ההולכים פיזית יחדיו  וכל אחד משוחח עם מישהו אחר בפלאפון או עסוק בכתיבה וכו', או קבוצת חברים שנפגשים או בני משפחה שהרוב עסוקים במכשיר הפלאפון שלהם, התופעה הולכת ומתרחבת מיום ליום, וככל שיש לאדם יותר חברים ברשתות השונות, חבריו לחיים מתמעטים, פגשתי צעיר  שמכור לרשתות חברתיות וכששאלתי אותו מדוע, הוא הסביר לי שיש לו 16.000 עוקבים לדף הפייסבוק שלו, "בחיים שלי אין לי אפילו 3 עוקבים" הסברתי לו שהא בהא תליה, כל חבר ברשתות קובר לפחות חבר אחד מהחיים האמתיים, עולם המדיה  צמצם לנו את הצורך להשקיע בחיי חברה תקינים, עולם זה משמש בראש ובראשונה כקיצור דרך בכל הקשור להתקשרות בין בני אדם וצורך בבני אדם, ובכך הוא מצמצם ומבטל את מאגר החברים והידידים וגורם לאדם להיות בודד בעולמו על אף שכביכול יש לו 16.000 עוקבים..

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בחודש אדר אנו מצווים על ריבוי השמחה כי נס פורים מלמד אותנו על הראייה הנכונה כלפי מאורעות החיים, בנס פורים מגילת אסתר שוזרת לנו אירועים רבים שהיו נראים כמקריים ולא קשורים  לרצף של ניסים ומהלך של בורא עולם, וכאשר אדם בשמחה הוא יכול להסתכל על העולם ועל הקורה סביבו במבט מפוקח ומורחב, (ואילו בחודש אב אנו מצווים על מיעוט השמחה ועל צמצום המבט אל האבל של החורבן בלבד ודווקא ללא ראייה מרחבית)  אדם שמחליט להסתכל על מאורעות חיו במבט מצומצם ולא במבט מרחבי הכולל אמונה וביטחון והשגחה פרטית , חסר לו בבסיס החיים ובקשר לבורא עולם והנהגתו, עבודת ה' שלו מזויפת ולא אמתית.

החורבן הגדול של הרשתות החברתיות בעיקרם זה  צמצום המרחב האנושי, לדוגמא: אם בעבר היה צורך לגשת לבנק היום ניתן דרך האינטרנט ברגע אחד לבצע הכל, וכן על זה הדרך, בכל המקומות שאנו כבני אדם נזקקנו ויצרנו מעגלים חברתיים סביבנו, קם תחת זה עולם המדיה והרשת החברתית והביא לצמצום בקשרים בחברה האנושית  וזהו המכנה המשותף להתפתחות הכוללת בעולם המודרני, בני הנוער ומבוגרים רבים  בארץ ובעולם מכורים למציאות מדומה זה וקוברים את חייהם, לא פלא שכאשר ישנו ממשק המחייב קשר בין בני האדם התוצאה היא אלימות ריב ומדון וחוסר התמצאות במרחב החברתי.

עלינו להפנים את המסר של השמחה ומהותה שבגין היעדרותה באים הקללות הנוראיות,  ולחנך את עצמינו ואת סביבתנו לשימוש נבון ונכון בכלים שיכולים להיות נפלאים ומופלאים ומרחיבים אפיקים  אך יכולים להיות גם מקור לצמצום ולקבורת חיי החברה.

הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי "ברקאי" - חיספין