אאא

דף נג

א.  חיוב סקילה היכא שלא התפרש ילפינן מגז"ש דמיהם בם, דאי ילפינן ממות יומתו יש להקשות 1. נגמר מאוב וידעוני שתהא אשת איש בסקילה, ודחי מזה שארוסה בסקילה ש"מ דנשואה לא. 2. יהא מכה אביו ואמו בסקילה, ודחי דילפינן מאשת איש משום דאינך רשאי להחמיר עליה. 3. למסקנא הקושיא על שאר הנסקלין, אמאי ילפינן מאוב וידעוני לענשם בסקילה ולא גמרינן מאשת איש דבחנק. אלא ש"מ דהלימוד מדמיהם בם, ומות יומת אתי שניתן להמיתו בכל מיתה שאתה יכול.

ב.  אלו הן הנסקלין 1. הבא על: אמו. 2. אשת אביו. 3. כלתו. 4. משכב זכור. 5. רובע בהמה. 6. נרבעת לבהמה. 7. מגדף. 8. עובד ע"ז. 9. הנותן מזרעו למולך. 10. בעל אוב. 11. ידעוני. 12. מחלל שבת. 13. מקלל אביו ואמו. 14. הבא על נערה המאורסה. 15. מסית. 16. מדיח. 17. מכשף. 18. בן סורר ומורה.

ג.   אלו הן הנסקלין וביאורם במשנה 1. הבא על אמו, וכשהיא גם אשת אביו לחכמים חייב שתים ולר"י רק משום האם. 2. הבא על אשת אביו, וחיובו: בחיי אביו ולאחר מותו, בין מהאירוסין ובין מהנישואין, וחייב אף משום אשת איש. 3. הבא על כלתו, כנ"ל. 4. משכב זכור. 5. רובע בהמה. 6. נרבע לבהמה, ונסקלת משום שבאה לאדם על ידה תקלה, וכן קלון שיאמרו פלוני נסקל בגללה. 7. מגדף שפירש את השם, דנים בכינוי ובגמר את הדין הגדול שבעדים אומר כיצד שמע. 8. עובד ע"ז כדרכה אף בדרך בזיון, או שלא כדרכה בדרך כבוד, והמקבלה עליו. 9. הנותן מזרעו למולך, שמסר למולך והעביר באש. 10. בעל אוב, מכשפוּת פיתום המדבר משחיו. 11. ידעוני, עצם שדרכה מדבר המת מפיו, והשואל עובר בלאו. 12. חלול שבת במה שזדונו כרת ושגגתו חטאת, ואתי למעט תחומין והבערה. 13. מקלל אביו ואמו בשם, ובכנוי פליגי. 14. הבא על נערה בתולה מאורסה שהיא בבית אביה. 15. מסית, הדיוט המסית את ההדיוט. 16. מדיח, שהדיח ועשה עיר הנדחת. 17. מכשף, העושה מעשה ולא האוחז את העינים. 18. בן סורר ומורה, כדלקמן בפרק הבא.

ד.   רבי יהודה פליג בדין הבא על אמו, לל"ק בחייבי לאוין וסובר דליכא חיוב משום אשת אביו כר"ע דחשיבה אינה ראויה לאביו, ולמשנתנו סובר דליכא חיוב משום אשת אביו בנוסף על איסור אמו. וטעמא דר"י 1. לאביי אמך היא אתי לומר שאינו חייב גם משום אשת אביו, ודחי דה"נ כתיב ערות אביך היא באשת אביו ולדבריך נמעט את אמו ויצא שהבא על אמו פטור, וכן אמך היא איצטריך לאמו שאינה אשת אביו. 2. לא תגלה ערותה אתי לחייב רק משום ערוה אחת, ודחינן מכלתו דנאמר ערותה וחייב עליה שתים משום כלתו ואשת איש ולא פליג ר"י. 3. הדרשות לר"י למסקנא: ערות אביך לאשת אב, ערות אמך לאמו שאינה אשת אביו, אמך היא דחייב רק משום אמו ולא משום אשת אביו.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. ידעינן סקילה בגז"ש דמיהם בם, והקושיות אמאי א"א למילף ממות יומת (3)

ב. הנסקלין שבפרקין (18)

ג. אלו הן הנסקלין וביאורם (18)

ד. שתי הלשונות במאי פליג ר"י על רבנן, ומ"ט דר"י אליבא דמשנתינו (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com