אאא

דף נד

א.  דרשות הפסוקים באמו ואשת אביו לר"י ולרבנן 1. בקרא דעונשין, איש פרט לקטן. 2. אשת אביו, בין אמו ובין שאינה אמו. 3. ערות אביו גילה, מופנה לקרא דאזהרה לחייב על אמו שאינה אשת אביו, ולרבנן לעונש באמו שאינה אשת אביו כדלקמן. 4. דמיהם בם, לעונש סקילה בגז"ש מאוב וידעוני. 5. ערות אביך, לר"י לאזהרת אשת אביך כמו שנאמר ערות אביו גלה לגבי ענשין, ולרבנן לאביו ממש דבשוגג חייב שתי קרבנות. 6. ערות אמך, לאמו שאינה אשת אביו. 7. סקילה לאמו שאינה אשת אביו, אתי מהאזהרה בגז"ש אביו. 8. אמך היא, לר"י שחייב על אמו שהיא אשת אביו רק משום אמו ולא משום אשת אביו, ולרבנן אתי לעונש באמו שאינה אשת אביו. 9. ערות אשת אביך לא תגלה, לרבנן לאזהרת אשת אביו, ולר"י לאזהרת אשת אביו לאחר מיתה. 10. ערות אביך היא, לרבנן לאזהרת אשת אביו לאחר מיתה, ולר"י לחייב עליה רק משום אשת אב ולא משום אשת איש. 11. מנין לענוש באשת אביו לאחר מיתה, לר"י בגז"ש מאזהרה, ולרבנן מערות אביו גלה. 12. ערות אחי אביך, לכו"ע אתי לחיוב נוסף למי שבא על אשת אביו. והבא על אביו, פליגי בדעת ר"י אי מחוייב שתים בק"ו מאחי אביו, ולמ"ד אין עונשין מן הדין חייב אחד.

ב.  דרשות הפסוקים במשכב זכור 1. איש, פרט לקטן. 2. אשר ישכב את זכר, בין גדול ובין קטן. 3. משכבי אשה, בא ללמד ונמצא למד דאיכא חיובא באשה בשני משכבות. 4. מות יומתו דמיהם בם בסקילה, בגז"ש מאוב וידעוני. 5. אזהרה לשוכב, ואת זכר לא תשכב. 6. אזהרה לנשכב, לרי"ש לא יהיה קדש ונאמר וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבות דקאי אף על נשכב, ולר"ע קרי לא תשכיב.

ג.   דרשות הפסוקים בבהמה 1. איש, פרט לקטן. 2. אשר יתן שכבתו בבהמה, בין גדולה ובין קטנה. 3. מות יומת בסקילה, בגז"ש הריגה ממסית. 4. המקור לענוש הנשכב לבהמה זכר, כל שוכב עם בהמה מות יומת, באם אינו ענין לזכר השוכב עם בהמה נקיבה. 5. אזהרה לשוכב, ובכל בהמה לא תתן שכָבתך. 6. אזהרה לנשכב, לרי"ש מלא יהיה קדש ויליף וגם קדש היה בארץ, ולר"ע קרי לא תתן שכיבתך. ולאביי אליבא דרי"ש מדאפקיה רחמנא לנשכב בלשון שוכב, שמעינן אזהרה ועונש בנשכב כמו בשוכב.

ד.   כמות העונשין בעבר בהעלם אחד כמה ביאות איסור 1. בא על הזכור והביא זכר עליו, לרי"ש חייב שתים מלא תשכב ולא יהיה קדש, ולר"ע חייב אחת דיליף שוכב ונשכב מחד קרא. 2. הבא על הבהמה והביא בהמה עליו, לר"ע חייב אחת, ולרי"ש אליבא דרבי אבהו חייב שתים וכנ"ל. ואליבא דאביי ילפי מחד קרא וחייב אחת, דלא יהיה קדש אתי רק למשכב זכור. 3. נרבע לזכר ונרבע לבהמה, לר"ע חייב שתים, ולרי"ש אליבא דר"א חייב אחת דילפי מלא יהיה קדש, ואליבא דאביי חייב שתים שנלמדים מתרי קראי. 4. בא על הזכור והביא זכור עליו וכן נרבע לבהמה והביא בהמה עליו, לר"ע חייב שתים משום שכיבה דזכר ושכיבה דבהמה, ולר"ש לכו"ע חייב שלש אליבא דכו"ע, דמוסיף לא יהיה קדש.

 

שאלות לחזרה ושינון

א. דרשות הפסוקים באמו ובאשת אביו לר"י ולרבנן (12)

ב. דרשות הפסוקים במשכב זכור (6)

ג. דרשות הפסוקים בשכיבת בהמה (6)

ד. כמות העונשין למי שעבר כמה ביאות איסור בהעלם אחד (4)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com