אאא

אקדים ואומר שאני לא מאן דאמר, ואין לי זכות להתערב בשטח לא לי, אמשיך להקדים ולאמר שעל אף היותי בישיבות שחורות (ישיב״ק סלבודקא ופונביז׳, ישיב״ג עטרת ישראל וחזרה לסלבודקא) בחרתי לאחר החתונה להתגייס לצה״ל בשירות מקוצר אומנם, אבל במילואים רגילים בלי הנחות, כנראה שבבפנוכו שלי אני גם ציוני, וזכורה לי ההרגשה שאותה הסברתי למשפחתי ולחברי דאז, שאני לא רואה את עצמי לא עושה צבא, זה פשוט היה ברור לי. אמשיך ואסיים את ההקדמה בלשתף אתכם שבני בכורי שאני כ״כ אוהב ומעריץ הוא קצין בצה״ל. ורק עכשיו אני מרגיש חופשי ובטוח לשתף אתכם במחשבותיי על החלטת בג״ץ בנושא גיוס בחורי הישיבות.

את הרהורי ליבי אני לא כותב כדי לחלוק חס וחלילה על החלטת בג״ץ, כי סבור אני שהנזק שיכולה לגרום התרסה על גוף שהחוק קבע בו כמחליט, גדול לאין שיעור גם אם ההחלטה של אותו גוף היא שגויה.

את הרהורי ליבי אני מפנה דווקא אל הבוחשים בנושא זה מכל קצוות הפוליטיקה,הוגי הדיעות וקובעי ההחלטות למיניהם.
כאחד שגדל עם הציבור החרדי וגאה להשתייך לאחד מגווניו (הבהירים .. ) והאמת, אפילו אוהב אותו, ממש אוהב, יודע אני בוודאות שכל פסיקת בג״ץ שכמובן חייבים לכבד אותה, לא תוכל לפגוע בדי אן איי החזק של רוב הציבור הזה, שהוא לימוד התורה.

תקציבים עולים ויורדים, נעלמים וחוזרים, ועולם התורה כמנהגו נוהג, וכל מה שמשתנה בסופו של דבר זה כמה ראשי הישיבות ושלוחיהם יצטרכו לכתת רגליהם מנדיב אחד למשנהו. פעולה שהיא לא נעימה בלשון המעטה, עם הרבה עוגמת נפש, אך בסופו של יום מזכה את שני הצדדים בשכר גדול, לנותן, שכר על החזקת תורה , ולראש ישיבה או שלוחו, על מסירות הנפש.

כבר יצא לי כל-כך הרבה פעמים לנסות להקל את הצער של הרבה עוסקים במלאכה, בזה שהזכרתי להם ש״לפום צערא אגרא״, כמה שצער מסירות הנפש יהיה יותר גדול, כך השכר שיקבלו יהיה בהתאם.

הסיבה היחידה שמכל שבעים האומות נשארנו רק אנחנו חזקים ובלתי שבירים כסלע איתן אשר שום הוריקן שלא חשוב באיזה אות מתחילה שמו לא יכול עליו, היא רק לימוד התורה.

כמובן שעם ישראל צריך גם אנשים ״נורמטיביים״ שעובדים מהבוקר עד הלילה, משלמים מיסים כחוק ודואגים לגשמיות של עם ישראל.

כמובן שעם ישראל חייב צבא חזק, עם ישראל בלי צבא לא היה יכול להתקיים.

אני חייב לשתף אתכם בסיפור אישי שלא סיפרתי לאף אחד עד היום.

קודם כתבתי שאני משתייך בחלק מהעניינים לציבור החרדי, אחד מהעניינים שאני לא משתייך אליו, קשור לבני בכורי שמסלול לימודיו היה בכיוון של ישיבה תיכונית ובהמשך במכינה קדם צבאית המפורסמת ״עלי״. עד שלא הגעתי לבקר את בכורי ב״עלי״ הייתי קורה למקום הזה ״מכינה קדם צבאית״.  ואז זכיתי להיות שם שבת שלמה , במסגרת שבת הורים.

בדרך הביתה במוצ״ש עשיתי למקום שינוי השם מ״מכינה קדם צבאית - עלי״ ל״ישיבה קדושה - עלי״. את כמות התוכן , בניית האישיות,חיזוקה ולימוד התורה שראיתי שהם מעניקים שם לתלמידים, לא זכור לי שראיתי בהרבה מקומות. הבן שלי הגיע לשם משהו אחד, ולאחר שנתיים וקצת יצא משם אחרת לגמרי - כולו מלא בתוכן תורני וכללי, מלא במידות טובות, מלא בערכיות, פשוט מלא.

זה מסביר את כמות הבוגרים שיצאו משם ומאיישים תפקידים מאד חשובים ומיוחדים בצה״ל ובכללי.

בקיצר, בשישי בלילה לאחר ההרצאה של ראש הישיבה הרב אלי סדן, ניגשתי אליו בצד בשקט כי השאלה שרציתי לשאול אותו הייתה שאלה שלא מתיישבת עם דיעות המקום שנודע באהבתו המיוחדת לצה״ל.

״הרב סדן״ שאלתי אותו, ״יש לי שאלה, אני איתך בכל מה שדיברת ועובדה שבני לומד כאן, אבל משהו אחד מציק לי, למה מפריע לכם שיש קבוצה חשובה של כמה אלפי לומדי תורה , שכל חייהם הוא תורה, והרי אתה בטוח יודע את חשיבותה, שיושבים ורק לומדים , בלי צבא , בלי שום דבר חיצוני, למה אתם מבטלים אותם, אתה לא חושב שעם ישראל זקוק גם לזה???״

הוא הביט בי ושתק שתיקה ארוכה והיה נראה לי שאולי הוא מתמודד עם השאלה הזאת ברצינות פעם ראשונה, ככה היה נדמה לפי מספר דקות השתיקה שהשתררה.

ואז הוא אמר ״אנחנו נרצה שקבוצה זאת תישאר ורק תלמד מהבוקר עד הלילה, אנחנו מבינים את חשיבות העניין, אבל אנחנו דורשים שאותה קבוצה תתפלל עלינו, על אלה שבחרו להתגייס ולשמור על עם ישראל כדי שקבוצה זאת תוכל להמשיך וללמוד, שילמדו להצלחת החיילים , שיגידו מי שברך לחיילי צה״ל, שבכל ישיבה זה יקרה״.

הבטתי בו בשמחה ואמרתי לו שאין לו מושג כמה אני שמח לשמוע ממנו את הדברים האלו.

ואז בדרך הביתה חלמתי לי לרגע , ובחלומי ראיתי את עם ישראל מחולק לשבטים. שבט אחד שומר עלינו בצורה פיזית וגשמית, ושבט אחר שומר עלינו בצורה רוחנית, שבט אחר משלב את שניהם , וכן הלאה. שיא החלום היה שכל שבט אוהב את השני ומתפלל להצלחתו של האחר. החייל בצבא התפלל והודה למקבילו בישיבה, והאחרון החזיר לו בהקדישו את לימודו להצלחת החייל במשימותיו הקשות. 

ואז הקצתי מהחלום והבנתי שזה עדיין לא קורה , אבל אין לי ספק שזאת האמת , והאמת, תמיד צפה בסופו של דבר.

לאחר ששיתפתי אתכם בחלק זה בחיי שלא קשור לציבור החרדי, אשתף אתכם במה שכן.

למשל בקלפי, כשיש בחירות, ואלוקים עדי כמה אני אוהב את ביבי, כי אני חושב שמכולם הוא הכי מוכשר לשמור על ביטחון המדינה, או את הכריזמה של בנט, אפילו את לפיד אני מסמפט, כי יש לי רגישות לאנשים רגישים עם מידות טובות (וככה אני מדמיין אותו אפילו שיש סיכוי שאני טועה ובגדול), אז ככה בקלפי תמיד ברגע האמת היד שלי תלך מעצמה למפלגה שאני יודע שתשמור על לומדי התורה, כי אני מרגיש בבפנוכו שלי שזה דבר מאד חשוב. כך קרה שהצבעתי תמיד מה שהורה הרב שטיינמן שליט״א.

כאחד שזכה לשבת לידו שנה שלמה ולשמוע דברי תורה מפיו, כאחד שנכח באין ספור מקרים שבהם התגלתה גדלות הנפש והתכונות האצילות והמיוחדות של הרב שטיינמן, טוהר הליכותיו וההקפדה היתירה בכבוד כל בחור ובחור, לא להעיז לפגוע באף אחד, אז כאחד כזה אני יודע שאני יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהצביע בבטחון למי שהוא ביקש.

אז אחרי שחפרתי לכם בקצת מהעבר שלי, אני מרגיש לשתף אתכם בהרהוריי בנושא גיוס בחורי הישיבות.

כמה שיותר יקשו עליהם ויציבו להם מכשולים, כך הם יקשו עורף ויתבצרו בתוך הבית מדרש תרתי משמע, גם פיזית וגם נפשית. אתם צריכים להבין שאת לימוד התורה אף אחד לא יצליח לעקור פה. להקשות אולי כן, להכביד גם, אבל לא לעקור. מה שלא תהיה החלטת בג״ץ אתם תראו שהיא לא תשפיע על השורה התחתונה הזאת,שורה של שורות ספסלים מאוישים, ולא בתור בבקו״ם, אלא בבית מדרש.

באותה נשימה אני חייב לומר שבחור שסתם רשום בישיבה ולא עושה כלום, ייתן על זה את הדין, כי הוא בגדר מזיק ממש, מזיק ברשות הרבים.. כי בגללו ובגלל כאלה שכמותו נטפלים גם ללומדי התורה האמיתיים שתורתם אומנותם.

אם כל בחור שלא לומד יקפיד להכנס למסגרת של צה״ל או לחילופין שירות לאומי או משהו בסגנון, אני בטוח שה'עליהום' שעושים לציבור החרדי ולפעמים בצדק, יקטן משמעותית.

כמובן שיש כאלו הסוברים שעדיף לבחור להתבטל העיקר לא להתגייס כי הגיוס ישמיד אותו רוחנית בוודאות, אני אישית חולק על דיעה זאת, מי כמוני יודע שבחור שלא לומד, הוא לא סתם בישיבה.. הוא יוצא לבלות, עושה ורואה דברים שבחור ישיבה אמיתי לא אמור לעשות או לראות, ואם תשאלו איך אני יודע? אענה לכם ש״בדידי הווי עובדא..״ ו״דידי״ במקרה שלנו בחור חברותי פלוס, וכל יציאותיו בתקופת הישיבה לא היו לבד.. תמיד הצטרפו אלי מספר בחורים שוויתרו על סיידר שלישי בשביל לעשות את מדרחוב בין יהודה שתי וערב.. הלוך חזור..

בכל ישיבה יש כאלה.

חס ושלום שלא יובן ממני שמי שלא לומד כל היום צריך להתגייס, ממש לא, אבל אני מצפה שבחור שסתם רשום בישיבה ולא לומד, יעשה טובה לעצמו ולסביבה וימצא מסגרת שלא תגרום לו לגרום לחילול השם ושינאה בעם ישראל, הרי גם בצבא יש היום מבחר של מסגרות חרדיות איכותיות.

הגענו לשורה התחתונה, והיא שחייבים לכבד את החלטת בג״ץ, ובטוחני שאם הם היו מבינים את מה שאני מבין ויודע, הם היו משאירים חלקה טובה איכותית ובטוחה ללומדי התורה.

אסנגר עליהם שהרבה פעמים דלפו סיפורים של קומבינות ופויילשטיקים שמאפיינים חלק מציבור זה, ואולי מקרים אלו עזרו להחלטה שהם קיבלו.

עוד סיפור אישי אשתף אתכם, באחד הלילות בסיום ארוע בירושלים , נקלעתי לוויכוח בנושא הבחורי ישיבות. הטענה של העומד המכובד מולי שהיה דתי לאומי, שהישיבה זה סוג של כיסוי, מעין עיר מקלט לכל חרדי שרוצה להתחמק משירות צבאי.

״אם היית יודע שבשעה זאת, באחת בלילה, אלפי בחורים בעשרות ישיבות יושבים ולומדים אפילו שמזמן כבר עברה השעה של הלימודים, היית מרכך אפילו במשהו את הדברים הקשים שהטחת??״

״לא רק שארכך, אלא אף אודה בטעותי״.

באותו ערב עבד איתי בחור מתוק בשם נתי לקס שהיה מבוגרי ישיבת ״חברון״ בירושלים. הוא הקשיב לשיחה מהצד ואמר לי ״עמירן, אם אתה גבר, אתה בא איתי עכשיו לשם״

ואני הרגשתי לא נוח להגיע לשם פתאום.. אבל לצורך העניין ובגלל ששותפי המכובד לוויכוח הביט בי כאומר ״אל תשתפן עכשיו, סע לשם מהר״. מצאתי את עצמי בדרך לישיבת ״חברון״ בירושלים.

למי שלא יודע, ישיבת חברון היא אחת הישיבות הכי חשובות וגדולות היום, לומדים שם כ-1400 בחורים אם אני לא טועה. לא עברו עשר דקות מאז שנכנסנו לגבעת מרדכי והלב שלי פעם בהתרגשות, פשוטו כמשמעו, התרגשות לראות שגם בשעה כזאת מאוחרת, מאות בחורים, יושבים ועוסקים בריתחא דאורייתא, בית מדרש שוקק חיים ובליל קולות שכאילו אומרים ״את התורה הזאת אף אחד לא יצליח לעקור!! אם היוונים, העמלקים, המדיניים ודומיהם לא הצליחו אפילו שניסו, ועוד איך שניסו, אז גם אחרים לא יצליחו״.

בדרכי לאזור המגורים בישיבה כדי לפגוש כמה חברים עברתי ב״אוצר״ (חדר ענק שכולו מלא ספרי קודש) ונדהמתי לראות שגם שם המקום מפוצץ בחורים, לא דברים בטלים שמעתי, אלא ריתחא דאורייתא, לשבחם יאמר שאף אחד לא שם עלי, לא ראה אותי אפילו, הייתי כצל עובר..

כמובן שצילמתי את הבית מדרש ושלחתי לשותפי לוויכוח בשמחת ניצחון.

אסיים בפנייה לכל החשובים היושבים בבג״ץ ולכל מקבלי ההחלטות, הגיע הזמן שתבינו שחלק מהסיבה שיש לנו מדינה, שהכבשה הקטנה בין אין ספור זאבי מלחמה מורעבים לקרב עדיין חיה נושמת ובועטת, זה אלפי הבחורים והאברכים שתורתם באמת אומנותם, שלא יודעים כלום חוץ מללמוד תורה, ואני אישית מכיר כל-כך הרבה מהם. אפילו במשפחתי יש כמה כאלה שאני מתגאה בהם.

אז תנו לנו את החלקה הזאת, תתנו בהבנה וברצון, לא בגלל כפייה של הסכמים פוליטיים או לחצים אחרים, תתנו באמת מהלב, נסו להבין שזאת חלקה של ״כיפת ברזל״ רוחנית, חלקה שמחוברת ישירות למושך בחוטים האמיתי.

על הדרך אתן לכם וורט קצר ששמעתי מידידי חזי שיינלזון שהוא חרדי במאת האחוזים וכן, גם הוא התגייס לצה״ל וחלק איתי טירונות.. הוא סיפר לי פעם בשמו של הגאון מווילנא, שבעם ישראל יש שש מאות אלף נשמות כנגד שש מאות אלף אותיות שיש בתורה. למען ההגינות אודה שלא ספרתי, אבל אני סומך על חזיל׳ה.

ואם תשאלו הלא יש מיליונים של יהודים?? איך רק שש מאות אלף נשמות? מסתבר שנשמה יכולה להתחלק לכמה חלקים , ואני קטונתי להבין את זה אבל בוא נמשיך בוורט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

המשיך חזי ואמר לי, שכמו שבספר תורה , אפילו בעניין הכי שולי ולא חשוב, אפילו בשמו של אחד מאלופי עשו לדוגמא תהיה חסרה אות הכי קטנה.. האות יו״ד למשל, ספר התורה נפסל מיידית.

כתוב ״אלפז״ במקום ״אליפז״ , בום, הספר נפסל.

ומזה לומדים שכל יהודי ויהודי הוא חשוב לשלמות עם ישראל. אין אחד שלא חשוב, כולנו בערבות הדדית אחת.

כשחרדי פוגש חילוני, האינסטינקט הראשוני תמיד יהיה התנשאות.. סוג של זלזול..  והרי זה לא נכון, הנשמה של ה״חילוני״ חשובה לא פחות מחברתה השוכנת אצל ה״חרדי״, אתם קשורים אחד לשני בין אם תרצו ובין אם לא.
מה אתה מתנשא..? הוא מחלל שבת? אתה אומר לשון הרע. הוא לא שומר חלק מהמצוות? ואתה? טלית שכולה תכלת..?

עד כאן הרהורי הלילה של עבדכם הנאמן הקטן שהוא לא מאן דאמר בעליל.. אבל אוהב את עם ישראל ורוצה רק בטובתו.

בוקר טוב ישראל, לילה טוב לי.

עמירן דביר