בבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד הוגשה לאחרונה בקשה לתביעה ייצוגית בגובה 89 מיליון שקל נגד היקבים יקב ארזה, יקבי ציון וטפרברג (אפרת), בטענה שמיץ הענבים והיינות המתוקים שחלקם משווקים מכילים סוכרוז וסוכר לבן בניגוד לתקן.
הטענה החמורה הנוספת שהובעה בתביעה, היא שמשגיחי כשרות הודו - ואף הוקלטו כך - שמשקאות כל היקבים אף מהולים במים בשיעור של כ-30 אחוזים.
חמישה צרכנים שקנו את המשקאות הם התובעים הייצוגיים, שדורשים כעת בגלל מיצי הענבים שנמכרו לכאורה תוך כדי "הטעיה והתעשרות על גב הצרכנים" - 23 מיליון שקל כפיצוי לציבור, 44 מיליון שקל בגין יין מתוק שלא הוצג ככזה ו-22 מיליון שקל נוספים בשל עוגמת נפש. הם אף מבקשים מהחברות באמצעות עורך דינם אדמוני שלומי חי, להפסיק לשווק את המוצרים הללו או לפחות לשנות את שמותיהם.
בתביעה נטען כאמור, כי משגיחי כשרות ביקבי ארזה ואפרת (טפרברג) הוקלטו כשהם מודים שבכל היינות המתוקים יש רק כ-70 אחוזים יין. הם אף נשמעים מודים שבכל מיצי הענבים יש מים - למעט אלה הנמכרים בבקבוק של 750 מ"ל או אלה הכתוב עליהם במפורש "100% טבעי".
המשגיח של יקבי ציון, כך מתואר, אמר כי היין המכונה "קליל" אינו מכיל 100% ענבים, אלא "מעל ל-70%". לדברי המשגיח, כל מיצי הענבים מכילים מים, למעט מיץ הענבים "בית סבא" או כשכתוב "100% מיץ ענבים מובחר".
"רבים בתעשיית היין מודעים לכך שבישראל נהוג למהול מים ביין מתוק ובמיץ ענבים", נכתב בתביעה, "אולם פה החברות נוטלים לעצמם את החירות להונות את ציבור הצרכנים ולמכור להם משקה ענבים אלכוהולי בכסות של יין. הוספת ולו כמות מזערית ביותר של מים ליין אסורה בהחלט על פי התקן ומכאן ואילך לא ניתן לכנות אותו בשם יין כלל. אף הוספת מים למיץ ענבים אסורה על פי התקן".
עוד נכתב, כי" "החברות נהגו בהטעיה, רשלנות, הפרת חובה חקוקה ועוד, משום שהתובעים ביקשו לרכוש יין ורכשו את המוצרים בסוברם שהם רוכשים יין. בפועל, המוצר שנרכש אינו יין, אסור שיהיה מכונה יין, אסור שעל התווית תופיע המלה יין, שכן לכאורה מוסיפים לו מים בשיעור של 30% לערך בממוצע".
"למעשה, התובעים רכשו מוצר אחר שיכול להיות מכונה אך ורק כמשקה אלכוהולי, או משקה ענבים אלכוהולי, או כל כינוי דומה אחר", ממשיכים התובעים בנימוקיהם, "אולם, הוא בשום פנים ואופן לא יכול להיות מכונה יין כפי שמופיע על התווית. שכן, הוספה, ולו של הכמות המינימלית ביותר של מים, אסורה בהחלט על פי התקן, ומכאן ואילך לא ניתן לכנותו בשם יין כלל. התובעים שחפצו לרכוש יין קיבלו מוצר אחרי לגמרי, מוצר נחות ונבדל ממנו, מוצר שאותו לא ביקשו לרכוש. החברות הנתבעות למעשה הונו והטעו את הצרכנים לחשוב שהם רוכשים יין, כשבפועל הם לא רכשו יין, אלא מוצר אחר, נחות יותר, תהא הגדרתו אשר תהא, יהיה כינויו אשר יהא, יין הוא לא".
כך גם באשר למיץ ענבים: "הסיבה למהילה במים היא שכנראה אין היגיון כלכלי למכור לאורך זמן יין מתוק העומד בדרישות התקן ללא תוספת מים ברמת המחירים הקיימת בשוק החופשי. הקביעה הזאת נכונה קטגורית לכל סוגי היינות המתוקים הנמכרים לצרכן בכ-20 שקל לבקבוק של 750 מ"ל או 1 ליטר. השילוב בין דרישת תקן היין, לרמת כוהל מינימלית של 9% ורמת המתיקות הנדרשת ביין אדום, שעל פי ממצאי המעבדה נע בין 147 גרם ל-232 גרם סוכרים לליטר, מייקרת את הפקת היין, באופן שהופך את ייצורו ללא כדאי כלכלית ברמת המחירים בהן היינות נמכרים בשוק".
עוד נטען בכתב התביעה, כי "קושי זה להבדיל בין מים למים, מקשה מאוד להוכיח ישירות שהוספו מים ליינות המתוקים, אולם ניתן להגיע למסקנה זו באמצעות בחינת עלות חומר הגלם של הענבים או רכז הענבים הדרושים לייצור היין המתוק".
כתבת הצרכנות של ynet מירב קריסטל שחושפת את התביעה מציינת, כי הקביעה שהיינות מהולים במים אינה חד משמעית, היות ואי אפשר להבחין בבדיקות השגרתיות הנעשות בארץ בין מים שמקורם בענבים לבין מים שמקורם לא בענבים.
ל"כיכר השבת" נודע, כי אף שנכון לעכשיו הרבנות הראשית לישראל מורה למשגיחי הכשרות לוודא כי כמות הענבים בתוצר הסופי ביין לא תפחת מ-51 אחוזים, בשל העובדה כי היקבים בישראל משתמשים כאמור בכמות גבוהה בהרבה, צפויה הרבנות לעדכן את נהליה למקסימום 55 אחוזי מים במוצריהם.
בבקשה לתביעה נכתב עוד, כי בדיקת מעבדה שנערכה במכון התקנים העלתה את הנתונים הבאים: ב"יין אדום מתוק מוריה" של יקב ארזה נמצא סוכר לבן, במוצר המכונה "יין אדום מתוק דל כוהל מוריה לייט" של יקב ארזה נמצא סוכרוז, ב"תירוש ענבים לקידוש והבדלה" של יקב ארזה נמצאו 14 גרם סוכרוז לליטר ובמוצר "תירוש ענבים טבעי מוסקט" 1.5 ליטר של יקבי ציון נמצאה גופרית דו-חמצנית או חומצה גופרתית. טענה נוספת שנכתבה, היא ש"יין אדום מתוק אפרת ישן נושן" של יקב טפרברג מפר את הוראות תקן היין, שכן הוא אוסר כל כינוי או תיאור המצביע על עתיקות היין או גילו.
הממצאים הללו בעייתיים, בשל 'תקן היין' הקובע כי אסור להוסיף ליין סוכרוז אלא אם מצויין עליו כי נוסף לו סוכר, שסומן כיין ממותק ושהוא מכיל 65% יין לפחות. כמו כן, עם הוספת סוכרוז למיץ ענבים, כינויו צריך להיות "משקה ענבים" ולא מיץ. וכן - על גבי תווית מיץ הענבים חובה לכתוב את המלים "תוספת" או "תוספות" כשמוסיפים לה גופרית כלשהי.
מבד"ץ 'העדה החרדית' המעניקה הכשר ליינות הללו נמסר ל"כיכר השבת" בתגובה: "אנחנו הכשרות היחידה שמקפידים בה שבכל היינות שבהשגחתה - כולל אלו המוזכרים בכתבה - יהיו מעל 70 אחוז יין, כפי השיטה ההלכתית המחמירה ביותר".
מיקב אפרת נמסר בתגובה לכתבה ב-ynet: "קיבלנו את התגובה ואנו לומדים אותה". מיקב ארזה נמסר בתגובה: "קיבלנו את התביעה והיא נמצאת בבדיקה. היקב פועל לפי החוק והתקנים הרלוונטיים". מיקב סגל נמסר בתגובה: "כתב התביעה טרם הומצא לידינו. לאחר שיתקבל נגיב בבית המשפט". מיקבי ציון לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.