אאא

רבי עקיבא היה נוהג תמיד לומר: "כל מה שעושה ה' הכל לטובה". אפילו כשלא רואים את הטוב ואפילו כשנראה שרע – צריך להאמין שהכל לטובה.

פעם יצא רבי עקיבא לדרך ארוכה ולקח איתו חמור לרכב עליו, תרנגול כדי שיעירו בבוקר ונר כדי ללמוד תורה לאורו בלילות. בדרכו רצה לחנות בעיר אחת שתושביה היו רעים, לא אהבו אורחים והיו מגרשים אותם מהעיר. גם את רבי עקיבא סרבו להכניס וטרקו את הדלת. רבי עקיבא אמר: "הכל לטובה", כנראה לא כדאי ללון בעיר זו, והחליט ללון בשדה. אט אט ירד הלילה ורבי עקיבא בטח בה' שישמור עליו. למד לאור הנר ולפתע שמע שאגה מפחידה. לא הספיק לזוז ממקומו והנה, אריה התנפל על החמור וטרף אותו. אמר רבי עקיבא: "כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא, טוב הוא עושה".

לאחר שעה קלה הגיע חתול, זינק על התרנגול וטרף אותו. רבי עקיבא לא נפל ברוחו ואמר: "כל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה". בינתיים החלה לנשוב רוח שכיבתה את הנר. רבי עקיבא הצטער שלא יוכל להמשיך ללמוד, אך מיד התחזק ואמר: "כל מה שעושה ה' הכל לטובה". לפתע שמע רבי עקיבא קולות של אנשים צועדים. חרדה ופחד אחזוהו. והנה הוא הבחין שאלו שודדי דרכים. הם עברו בשדה סמוך אליו. הוא נצמד למקומו בלי נוע. למזלו לא הבחינו בו השודדים והמשיכו לעבר העיר. אנשים אלו היו סוחרי עבדים שהיו תופסים אנשים, לוקחים אותם בשבי ומוכרים אותם לעבדים. הם הלכו לעיר, עברו מבית לבית, תפסו אנשים, קשרו ידיהם ועיניהם, ועוד לפני שזרחה החמה יצאו עם שללם למקום בלתי ידוע.

רבי עקיבא הרים ידיו למרום, הודה לה' על הצלתו המופלאה מהשודדים ואמר "והלא אמרתי כל מה שעושה ה' הכל לטובה. אילו החמור והתרנגול לא היו נטרפים, היה החמור גועה והתרנגול היה קורא, והשודדים היו מגלים אותו, ואם הנר היה דולק, אורו היה מסגיר אותי וגם אני הייתי נלקח בשבי.

בליל ראש השנה אנחנו נוהגים לאכול תפוח בדבש, הדבש המתוק שונה מן התפוח המתוק. התפוח הוא פרי מתוק הגדל על עץ, ואין בכך כל דבר מפתיע – פירות מתוקים רבים גדלים על עץ. אך הדבש, מגיע מן הדבורה – חרק שאותו אי-אפשר לאכול, והוא אפילו עוקצני. אבל כמה מפליא שהדבש אותו מפיקה הדבורה הוא מתוק, אפילו יותר מן התפוח.

בחיים קיימים שני סוגי מתיקויות: ישנם זמנים של שמחות משפחתיות, הצלחות בעבודה או יחסי זוגיות מאושרים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הזמנים האלו מתוקים כמו התפוח. אבל יש גם מתיקות שונה: כזו המגיעה לאחר אתגרים. כאשר דברים לא מתנהלים כצפוי, כאשר קרה חלילה אסון, כשאנחנו עומדים לאבד מקום עבודה, כשאנחנו לא מצליחים לעמוד במטרות שהצבנו לעצמנו, או כאשר היחסים שלנו חווים משבר ואנחנו מרגישים בודדים.

כשאנו עומדים בפני אתגרים אלו הם נראים מרים וכואבים בדיוק כמו העוקץ של הדבורה. אבל אם נתחזק ונעמוד באתגרים בהצלחה, נגלה מימדים חדשים באישיות שלנו שאפילו לא ידענו על קיומם. האתגרים מגלים את העומק הפנימי שלנו. מתח ביחסי זוגיות הוא דבר כואב, אך אין דבר מתוק יותר מן הפיוס המגיע לאחריו. קשה לאבד מקום עבודה, אך לעיתים תכופות אפשרויות חדשות וטובות יותר ייפתחו בפנינו. תחושת הבדידות יכולה לאכול אותנו מבפנים, אך אנו יכולים לנצל אותה כדי להכיר את עצמנו טוב יותר. כולנו חווינו זמנים קשים בחיינו שלאחר מעשה אנו מביטים עליהם ואומרים: "אלוקים, תודה שנתת לנו אתגרים – איפה היינו בלעדיהם"?

ולכן אנו אוכלים תפוח בדבש ביום הראשון של השנה החדשה. אנו מאחלים זה לזה שהתפוח יביא עמו מתיקות, ושהעוקץ של הדבורה יביא עמו מתיקות גדולה יותר!

יהי רצון שתהיה כולנו שנה טובה ומתוקה בלי שום עוקצים אבל אם חלילה יהיו פה ושם עוקצים שיביאו איתם מתיקות גדולה ושנזכה בשנה זו לשנה של גאולה שלימה בקרוב ממש.