דף עט
א. נתכון להכות במקום אחד בגוף והכהו במקום אחר 1. נתכוון למכה שאין בה כדי להמית והכה בשיעור מיתה פטור. 2. נתכוון למכה כשיעור מיתה והכה שלא כשיעור מיתה פטור. 3. נתכוון לשיעור מיתה והכה במקום אחר כשיעור מיתה חייב.
ב. נתכוון להרוג את זה והרג את זה 1. לרבנן אם נתכוון לבהמה גוי או נפל פטור, ובנתכוון לישראל חייב מיתה, וילפי שנאמר וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה אם יהיה אסון ונתת נפש תחת נפש. 2. ר"ש יליף מנפש תחת נפש דאיכא חיוב ממון אבל ליכא חיוב מיתה שנאמר וארב לו וקם עליו, ולרבנן אתי לתשעה ישראלים וגוי דהזורק אבן לתוכם פטור, דכל קבוע כמחצה על מחצה. 3. לתנא דבי חזקיה פטור בין ממיתה ובין מממון, ויליף מהקישא דכמו מכה בהמה חייב ממון בכל גווני אף בשוגג ובאינו מתכוין ובדרך עליה, כך מכה אדם פטור בכה"ג בין ממיתה ובין מממון.
ג. רוצח שנתערב באחרים, לחכמים פטור ולר"י כונסין אותו לכיפה. והאופן 1. אם נתערב באחרים כשרים, קשיא דלרבנן פשיטא דפטור וכן ר"י לא היה מחייב כיפה לכולם. 2. לר"א איירי ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינם, ופליגי אי גומרין דינו של אדם שלא בפניו. 3. לר"ל באדם לכו"ע פטירי, ואיירי בכה"ג בשוורים, ונחלקו אי מצרכינן למיתת השור שיגמר דינו בפניו כמו דומיא דמיתת הבעלים. 4. לרבא גרסינן הכי, שני בנ"א שיצא חץ מביניהם פטורים ואפילו אחד מהם צדיק גמור, ושור הנסקל שנתערב בשוורים רגילים לרבנן סוקלין את כולם ולר"י כונסין אותן לכיפה.
שאלות לחזרה ושינון
א.נתכון להכות במקום אחד בגוף והכה במקום אחר (3)
ב.הדיעות בחיוב המתכון להרוג את זה, ומהיכא ילפי (3)
ג.מחלוקת ר"י ורבנן ברוצח שנתערב באחרים, והמקרה שנחלקו (4)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com