להיברא מתוך התוהו // פרשת בראשית

מה כן היה אז?

תוהו ובוהו: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית, א א-ב).

הזוהר הקדוש אומר שהאדם הוא עולם קטן, ורבי נחמן מברסלב, אמן הנפשות, אומר שפרשת בראשית אינה מספרת לנו רק על ראשית בריאת העולם שאנו חיים בו, אלא גם על ראשית בריאת העולם הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו.

מהי אותה ראשית?

הראשית היא "תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם".

מכירים את הראשית הזאת?

אנחנו לא צריכים הסברים רבים כדי להבין מה פירוש 'תוהו ובוהו'. לכל אחד מאיתנו יש אין-סוף דוגמאות מוחשיות משלו לתוהו ולבוהו.

כאשר אנחנו ניגשים אל העולם הפנימי שלנו, זה שברובו הגדול נסתר מאיתנו, מכוסה בשכבות של בגדים, כסף, חברה ומשחקי תפקידים; העולם הפנימי, שמורכב מאין-סוף רצונות ורגשות וכוחות ואנשים, שכולם – הם ואני – מחכים ומצפים לי שאקשיב להם, שאטפח אותם ואֶגדל איתם ביחד – הדבר הראשון שאנחנו פוגשים הוא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום; שיממון, רִיק, חושך ותהום. במפגש הראשוני הזה עם עולמנו, איננו פוגשים טוב, איננו טועמים אמונה, איננו רואים אור. אין שם שמיים ואין שמש. אין דגים, אין פרחים ואין בני אדם. הכול מבולבל. חשוך. חסר תקווה.

האם ניסיתם אי-פעם, אחרי שנים של זלילה שקטה ומתגמלת, להגיד – 'עד כאן. מרגע זה אני שם גבול. אין עוד התמכרות לרע. אני רוצה לברוא את העולם שלי. אני רוצה לגלות את עצמי שמסתתר מאחורי עודפי השומן. אין עוד בצקים. אין עוד מתוקים. אני רוצה להיברא!'

ניסיתם?

ומה קרה אחר כך? פגשתם מלאכים? נהייתם רזים ומצומקים? נמלאתם סלידה וגועל משוקולדים ובורקס חמימים?
או שהרגשתם שאתם רעבים, שאתם נקרעים, אבל נ-ק-ר-ע-י-ם! שמשעמם לכם, שאתם עצבניים, שלא אכפת לכם להיות שמנים לנצח נצחים, רק שהעינוי הזה ייגמר!

מה הרגשתם?

ומאגף ההתמכרויות לאגף הזוגיות. האם ניסיתם אי-פעם, אחרי שנות נישואין של בערך וקשר-דמי, להיעצר ולהחליט: 'ריבונו של עולם, מיום זה ואילך, הריני מקבל עלי למסור נפש לריפוי הזוגיות שלי'?

ניסיתם?

ואז חזרתם הביתה, עם חיוך של התרגשות ואלפי ציפיות. ומה קרה אז? חיי הזוגיות שלכם הפכו לירח דבש ארוך ונצחי, או שמא פגשתם אישה כאובה, שמגלה לכם את האמת המרה, שהיא לא יודעת למה, אבל היא לא מצליחה להרגיש אהבה?

כולנו פגשנו את התוהו הזה. כל אחד מאיתנו שניסה להכניס רגל לעבודה פנימית, כל אחד שמנסה להתבודד/לפגוש את עצמו/להיגמל מהתמכרות/להבריא את הזוגיות/להחיות את ההורות – פוגש בהכרח את התוהו ובוהו. זו ההתחלה.
השאלה היא: מה עושים אז?

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחשֶׁךְ" – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע שֶׁחוֹפֶה עַל הַטּוֹב, וְהַתִּקּוּן הָיָה עַל יְדֵי בְּחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת" – דָּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב... וְעַל יְדֵי בְּחִינַת רוּחַ אֱלֹקִים, רוּחַ טוֹבָה, בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עַל יְדֵי זֶה עִקַּר קִיּוּם וּבִנְיַן הָעוֹלָם... כִּי עַל יְדֵי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה נִכְנַס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וַאֲזַי נִתְגַּלָּה הָאוֹר וְנִבְדַּל וְנִפְרַשׁ הַחֹשֶׁךְ מִן הָאוֹר הָרַע מִן הַטּוֹב... נִמְצָא, שֶׁעִקַּר מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצְאִין וּמְבָרְרִין הַנְּקֻדָּה טוֹבָה (ליקוטי הלכות, השכמת הבוקר א ח).

רבי נחמן מגלה לנו כאן את סודות הבריאה! אילו היינו מבינים באמת את מה שכתוב כאן, היינו שרים ובוערים ושואגים בכל העולם את הסוד הזה!

רבי נחמן אומר שיש פטנט-על, נוסחת קסם, להיברא מהתוהו. מכל תוהו. וזה לא קשה מדי.

מהי נוסחת הבריאה?

לחפש ולמצוא בי נקודה טובה. זה עיקר קיום העולם ובניינו.

התרופה לתוהו ובוהו שבבריאת שמיים וארץ הייתה "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת", והתרופה לתוהו ובוהו שבבריאת שמיים וארץ שבתוכי היא עיסוק באחת התורות המרכזיות בליקוטי מוהר"ן (רפ"ב), תורת "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" – בעוד מעט טוב שיש בי.

הכול חשוך? הכול שבור וריק וחסר תקווה?

אתה צודק שזה מה שאתה מרגיש. זו בדיוק הדרך. כך נברא העולם.

אבל, יהודי, זהו רק שלב!

השלב הבא הוא "וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת". אל תתעלם מהרע, אבל חפש טוב. חפש מה בכל זאת ולמרות, למרות מחוגי המשקל שהזנקת, למרות הקשר הזוגי שלא טיפחת, למרות הילדים שרואים בך מכשפה בחלוק מוכתם ובמטפחת שמוטה, למרות ההתבודדות שמוצאת אותך בשינה עמוקה... מה בכל זאת ולמרות הכול טוב בך? חפש ומצא נקודה, אפילו אחת, אפילו קטנה, של טוב.

על ידי שאתה מוצא נקודה טובה, אתה נכנס לכף זכות, ואז האור מתגלה ומובדל מהחושך.

ואז, לאט לאט, צעד צעד, מתוך התוהו, אתה מתחיל להיברא.