אאא

מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, דיווחה בעמוד הפייסבוק שלה על מכתב פנייה מדאיג שבזק קיבלה ממועצת זכויות האדם של האו"ם לקראת השלמת "הרשימה השחורה": דוח רשימת העסקים הפועלים בשטחים. הדוח יושלם עד לדצמבר 2017.

במכתב הפנייה, החתום על ידי מוחמד על מנסור, ראש מחלקת המזרח התיכון במועצת זכויות האדם נאמר שבמסגרת הכנת מאגר המידע לדיווח למועצת זכויות האדם, הם מצאו שחברת התשתיות בזק מספקת שירותים ואמצעים "המשמרים את המשך קיומן של ההתנחלויות". בנוסף "בזק משתמשת במשאבים הטבעיים של האזור, במיוחד מים וקרקע, כדי לקדם את פעילותה העסקית".

המכתב מפרט שבזק מתחזקת 40 מתקני תשתית באזורי יהודה שומרון רמת הגולן ומזרח ירושלים, מחזיקה נקודת מכירה עסקית במעלה אדומים ושתי נקודות במזרח ירושלים, מניחה תשתיות נייחות וסלולר. לפי המכתב בזק מוזמנת להשיב תוך 60 יום.

עוד נאמר בסוף המכתב "בזק רשאית לדרוש מאיתנו שתשובתה תישמר בסודיות. חשוב שהחברה תוכל לחלוק כל אינפורמציה שהיא מוצאת לנכון היכולה להשפיע על ההחלטה אם לכלול או לא לכלול את בזק במאגר המידע" נכתב.

הנדלר ציינה בעמוד הפייסבוק שלה "הנה משהו שמועצת זכויות האדם של האו"ם לא רוצה שתדעו. לאחרונה קיבלנו פנייה כי בזק צפויה להיכלל ברשימת החברות הישראליות הפועלות בשטחי יהודה ושומרון… ביקשו מאיתנו להגיב לממצאים לפני שיוחלט אם לכלו אותנו ברשימה. עוד הוא ביקש כי נשמר על חסיון ולא נפרסם את תגובתנו ברבים" היא כותבת.

הנדלר מזכירה את עובדת היותה מועצת זכויות האדם גוף עוין לישראל, אשר 50% מהחלטותיה נוגעות לישראל ו"לא צפון קוריאה, לא סוריה, לא סודן, ולא תימן מקבלות ממנו טיפול".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"לעצם העניין", כותבת הנדלר, "בזק שומרת מכל משמר על הזכויות של כל לקוחותיה, ללא הטיה, ללא אפליה, וללא העדפה. אנחנו מספקי שירות לכל אזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין, ומכבדים את הבחירה שלהם להתגורר בכל מקום בארץ - אם זה ברעננה, במזרח ירושלים, באריאל, בסכנין או במעלה אדומים. אנחנו עושים מאמצים ומשקיעים כסף רב כדי להגיע עם התשתית שלנו לכל ישוב ישראלי ולספק לכל אזרח שירותי תקשורת איכותיים. אנחנו גם מספקים שירותים לכוחות הביטחון הישראליים ובגאווה רבה".

מדובר בהחלטה שאומצה במועצת זכויות האדם של האו"ם בז׳נבה בחודש מרץ האחרון. ההחלטה גינתה את הבניה בהתנחלויות, מזרח ירושלים ורמת הגולן וקראה לגופים מסחריים ברחבי העולם שלא לקיים קשרים עסקיים "ישירים או עקיפים" עם ההתנחלויות.

בין המדינות שתמכו בהחלטה היו גם גרמניה, סין, הודו, יפן וברזיל. בריטניה נמנעה וארה"ב התנגדה להחלטה. ההחלטה קראה למדינות החברות באו"ם להבחין בין קשרים עסקיים עם ישראל לקשרים עסקיים עם התנחלויות ולהימנע מסיוע לפיתוח התשתיות בהתנחלויות.

אחד מסעיפי ההחלטה, סעיף 17 , קרא לגבש את הרשימה השחורה של העסקים שפועלים בהתנחלויות ומכוח זה קיבלה בזק את הפנייה המטרידה.