אאא

כל מי שהזדמן אי פעם לשהות במחיצתו של מרן הגר"ע יוסף בביתו ברחוב הקבלן 45, זכה לראות אותו יושב על כסאו בצורה הבאה: מרן רכון על השולחן שעליו מונחים עשרות ספרים שפתוחים לפניו, ידו אוחזת בעט והוא מעלה במהירות את חידושיו על הכתב. מידי פעם מסיט מרן את ראשו ומעיין בספרים שלפניו, או מבקש מאחד מנאמני ביתו להביא לפניו מארון הספרים ספר מסויים, ושוב חוזר לכתוב.

התמדתו ושקידתו בתורה הקדושה, היתה כשל צורב צעיר. תשעים ושלוש שנותיו, על כל ייסוריו ומכאוביו, לא הכהו את אהבת התורה שבערה בו באש שלהבת קודש. כשהיה שקוע בלימודו, התנתק לגמרי מהסובב אותו. לא היה אל מי לדבר, כי מרן פשוט לא שמע ולא ראה מה קורה סביבו. רק הוא והתורה הקדושה.

בני הבית כבר התרגלו למראה נשגב זה של דביקות בתורה הקדושה עד כלות הנפש ממש, אולם כל מי שביקר אי פעם בקודש פנימה עמד נפעם לנוכח המחזה המדהים של יהודי בן 90 יושב בחדר ענק ופתח שכל קירותיו הם ארונות המכילים אלפי ספרים, וכל כולו דבוק בתורה. הוא ואורייתא חד היא.

כותב השורות זכה לבקר מספר פעמים בביתו של מרן, ואחד הפעמים שנצרב בזכרוני היה בי"א תשרי תשע"א, יום למחרת יום הקדוש, אז חל יום הולדתו התשעים של מרן.  

• • •

לרגל המאורע המרגש הכינו בני הבית מסיבה חגיגית וצנועה שנועדה למניין מצומצם של אנשים. מקורביו של מרן ידעו היטב כי יתנגד לכל אירוע חגיגי שמציין את יום הולדתו שכם מדובר ביטול תורה, ולכן הזמינו לבית את הרה"ג שלמה עמאר שליט"א, שיבוא לבחור יחד עם מרן את האתרוגים לקראת חג הסוכות – וכך קיווי שניתן יהיה להניח בפניו מיני תרגימא לרגל השמחה.

נכנסתי לבית כחצי שעה לפני המועד שנקבע, ונעמדתי בצד רק כדי לראות את המראה האדיר והנדיר. מרן היה שקוע מעל ספריו וכל כולו מנותק לגמרי מהנעשה בבית. הוא העלה את חידושיו על הכתב, ולאחר שסיים לכתוב עמוד העביר זאת לנאמן ביתו שישב בסמוך על-מנת שיקליד את הדברים – וזאת מבלי שהרים כלל את עיניו מהספרים.

עמדתי בצד ועיני לא שבעו מלראות את המראה הנשגב והקדוש. הנה יושב כאן יהודי בן תשעים שכבר מאות בשנים לא קם כמוהו ליהדות ספרד, וכפי שהמליצו עליו גדולי עולם, מיוסף ועד יוסף לא קם כמוהו, השעה כבר מתקרבת ל 11 בלילה, אבל מרן יושב רענן ומלא שמחת חיים ושקוע בתורה בדיוק באותה התמדה שבו למד בהיותו בחור בישיבת פורת יוסף.

מסביב יהום הסער. הבית שוקק חיים, אנשים נכנסים ויוצאים, בסלון מארגנים את השולחן לקראת מסיבת יום ההולדת,  בחדר הסמוך מישהו מנגן על פסנתר – אבל מרן מנותק מהעולם. רק הוא והתורה הקדושה.

באותה שעה צפו ועלו דברי האור החיים הקדוש, "ואין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישים במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה".

כאן ניתן היה לראות בחוש את משמעות הדברים. אין הגדרה אחרת למחזה הנשגב של התמדה כזו בתורה של מרן מאשר דבריו של האורה"ח: היו משתגעים ומתלהטים אחריה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

• • •

גם כשנכנס לחדר הגר"ש עמאר, המשיך מרן בשקידתו בתורה ורק כשניגשו אליו ואמרו לו כי האורח הגיע, קם ממקומו, הלביש את הגלימה המוזהבת של הראשל"צ, ונכנס לחדר הסמוך לבחור אתרוגים.

ואז מגלה מרן כי הכינו לו מסיבת יום הולדת, ונראה כי דעתו אינה נוחה מכך. הרב עמאר מתחיל לדבר על ימים מקדם כשמרן היה בשיא כוחו ותפארתו, ובמסירות נפש ממש הטריח את עצמו ונסע מדן ועד באר שבע להשיב את ליבם של ישראל לאביהם שבשמים, כשהוא מנסה בשיחה זו לגרום למרן להעלות זכרונות מימים אלו.

מרן יושב בראש השולחן, מעיניו זולגות דמעות של התרגשות, אך התמדת התורה היא מעל הכל. תוך כדי דיבור הוא אומר להרב עמאר, כי אתמול בשעת נעילה התחבט בשאלה לגבי ברכת כוהנים לאחר השקיעה, ומיד נכנס לשיחה הלכתית. העוגה החגיגית נותרה מיותמת על השולחן.  

זה היה דם התמצית של מרן: רק תורה!!!

  • הטור המלא פורסם ב'המודיע' מיד לאחר פטירת מרן