אבות רבים אשר מתחילים בהליך גירושין, מופתעים לגלות כי "היכולת ההורית" שלהם הופכת בין רגע למוטלת בספק והילדים אותם הם גידלו באהבה ובמסירות עד הפניה להליך הגירושין, יוכלו לישון בביתם רק אם בית המשפט או מומחים מטעמו ימצאו כי הוא כשיר לכך. בפסק דין חדשני שהתקבל לאחרונה בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב קובל השופט ארז שני על מציאות זו וקובע: "כאשר הורה חפץ לשהות עם ילדו וגם להלינו בביתו, ואין זה משנה האם מדובר באם או באב, זכותו לעשות כן", בנוסף פסק השופט שני. "הכלל הוא שגם קטין המצוי במשמורת אמו לן אצל אביו אלא אם האם תוכיח כי נשקף סיכון לקטין או הדבר סותר את טובתו".
חשוב להבין, ההחלטה של השופט ארז שני, משנה את הנוהג האוטומטי שהיה קיים עד היום בנושא הלינות ומאזנת את נושא הלינה בין ההורה שיש לו משמורת וההורה שאין לו משמורת. מאחר שברוב המקרים האם מקבלת את המשמורת על הילד והאב מקבל הסדר ראייה כמה פעמים בשבוע — יש בהחלטה זו בשורה משמעותית לאבות הגרושים שרוצים לבלות עם ילדיהם זמן איכות באווירה נינוחה ורגועה ומעוניינים שהילדים יוכלו להישאר לישון אצלם. כמובן, אם האב הוא זה שמחזיק במשמורת, האם תוכל ליהנות מפסק הדין החדשני.
נראה שהמגמה לשינוי בבתי המשפט לענייני משפחה הולכת ומתרחבת לכיוון שיוויוני יותר. פסיקה זו מצטרפת לפסיקת בית משפט העליון שקבע רק לאחרונה, שבמקרי גירושין שבהם מעורבים ילדים בין הגילים שש עד 15 יהיו חייבים שני ההורים במזונות ילדיהם שווה בשווה. כלומר גם נשים גרושות יהיו חייבות בתשלום. לפי הפסיקה, "החלוקה ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ותוך תשומת לב למכלול נסיבות המקרה".
הנה כי כן השינוי התחיל בפסיקת העליון על שוויון מזונות במשמורת משותפת בין ההורים, ומשם המשיכה המגמה השיפוטית להקל על האבות הגרושים ולצאת מנקודת הנחה כי הם ראויים ומסוגלים לגדל את ילדיהם. עוד מצביע השינוי המגמתי בפסיקה על חשיבות הקשר בין הקטינים לשני ההורים במקרה של גירושין.
ממחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי הקשר בין האב לילדיו הינו משמעותי ממה שחשבו עד עתה והרבה פעמים קיים פער גדול בין מעורבות רצויה, כפי שרואה אותה האב, לבין מעורבותו בפועל. כיום האבות מעורבים הרבה יותר בחיי ילדיהם, מבינים את המשמעות של הקשר בינם ובין הילדים וכתוצאה מכך ישנם יותר ויותר אבות הדורשים אחריות הורית משותפת.
עידוד נוסף שניתן לשאוב מקריאת פסק הדין היא החלטתו של השופט שני כי גם הורים אשר הסכימו לקונסטלציה של משמורת בלעדית אצל האם, אזי הדבר לא ימנע מאב שיש לו יכולת הורית להרחיב את ההסדרים הקיימים ולאפשר לינה בימים שהקטין שוהה אצלו.
ובנימה אישית: נראה כי נגמר העידן בו האם הינה הדמות העיקרית בחיי הקטינים, לאב יש זכויות בדיוק כמו לאם, אני ממליצה לנשים להבין כי הפסיקה תיטיב עם ילדיהם ומעורבותו של האב בחיי הקטינים משמעותית הן לילדים והן לעצמן.