אאא

במהלך דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא 'הפיקוח והבקרה על מוסדות החינוך במגזר החרדי' נטען לאוזלת היד של הרשויות בפיקוח על מוסדות החינוך במגזר החרדי, הוצגו מקרים קשים, בהם סירוב של מוסדות לקבל תלמידים שהוריהם גרושים, התעללות קשה שהוביל מחנך ומבנה בית ספר לא ראוי שתלמידים נפצעים בו כמעט מידי יום.

חברי הכנסת החרדים טענו מנגד כי מבני המוסדות מוזנחים בשל יחס הרשויות אך היחס האישי אינו נופל מזה הנהוג בכל מוסד אחר בארץ.

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון פתחה את הדיון: "בתחושה האישית שלי המוסדות החרדים מתנהלים כמדינה בפני עצמה, כאיזו שהיא אוטונומיה שהפיקוח של משרד החינוך מתקשה באמת להיכנס פנימה לפקח על הנעשה. היו פניות שהגיעו לשולחני על אלימות והיה לנו קשה להיכנס ולטפל בהן. בתי הספר קובעים מי יכנס בשעריהן ומי לא, אין שום אוטונומיה למשרד החינוך, הכל מתנהל בתוך הבית. גם בהיבט הפיזי ילדים לומדים בתת תנאים. המטרה היא שמשרד החינוך יכנס למוסדות האלה ויעשה סדר. אנחנו מבקשים גם מהמסגרות לשתף פעולה, כולנו כאן לטובת הילדים ששם".

ח"כ אורי מקלב הזדעק כדי להגן על החינוך החרדי ואמר: "אני מניח ובטוח שאת באה ממקום טוב ואת נזעקת לאור דברים שהניחו לפניך. אך אני לא חושב שאלה העובדות, אמרת דברים שיפוטים. לומר שבמוסדות החינוך אין פיקוח, שלא שומרים על שלום הילד, על הזכויות שלו. הלכת מאוד רחוק בעניין. לומר שיש אלימות ולא מקבלים את הטיפול הנכון, אלה ממש לא העובדות. הלכת על כותרות, אם הייתם מציגים עובדות מילא. אני חושב שלהפך, ההורים לא טיפשים, עולה להם הרבה יותר יקר החינוך הזה, חלק מהמוסדות סובלים מניקור ומתנאים פיזיים הרבה יותר קשים, עם כל זה הם ההורים רוצים לשלוח כי הם יודעים שהסביבה החינוכית והחברתית הרבה יותר טובה ממוסדות אחרים".

גם ח"כ משה גפני הגן על החינוך החרדי: "אני מסכים עם העיקרון שקשה לטפל בילדים חרדים, אבל מהיבט אחר - קריית שמואל זו אחת הדוגמאות, 17 שנה שילדים מגיעים שם לבי"ס ונפצעים כמעט כל יום והמערכת עומדת. החינוך העצמאי שם תחת ביקורת מלאה של משרד החינוך".

ח"כ שאשא ביטון השיבה לח"כים החרדים ואמרה: "לא נאמר שבבתי הספר האלה פוגעים בילדים, אני אומרת שבמקומות בהם יש פגיעה, מאוד קשה להיכנס פנימה ולטפל. בכלל בחברה ובמערכת החינוך קשה לטפל ובחברה החרדית קשה שבעתיים. הגיעו אלי גם מקרים של פניה של הורים לרשום את הילדים שלהם כאשר בית הספר מחליט שהם לא יהיו בשעריו כי הטלפון של ההורים הוא לא כשר, או שההורה גרוש וזה לא מתאים. ההתייחסות מצד בית הספר שפניתי אליו היא שיש להם את הזכות להתנהל כפי שהם רוצים. לא אמרתי שזו נחלת הכלל, אבל במקרים האלה קשה לנו לטפל".

איציק זהבי, מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך השיב לטענות ואמר: "כל מקרה שמובא לפתח משרד החינוך נבדק ונבחן, אנחנו מנסים לתת את התשובות והמענים הטובים ביותר. אנחנו מטפלים בלמעלה מ-435 אלף ילדים מגלאי 3 ועד גילאי יג' יד' במגזר החרדי. כמספר התלמידים כך מספר האתגרים, זה לבנות מערכות תיאום, זה לעבוד מול רשויות שחלקן אוהבות את הציבור וחלקן מתעמרות בציבור. ישנם פערים ואתגרים שמלווים אותנו עשרות שנים, בנושא בינוי, יחס מתאים והולם, בתקציבים מותאמים ויש גם הרבה אתגרים עם הציבור, על מנהיגיו והמנהיגים הרוחניים".

"אנחנו באים ודורשים – אומרים לראשי הערים איפה שתתכננו טוב יותר, נגיע למצב טוב יותר. התפקיד שלנו יחד עם הרשויות זה לזהות את המקומות עם הפערים, זה לשפץ, להקים, לבנות. בחלק מהרשויות מתן מענה לאוכלוסייה החרדית נמצא בשוליי סדר העדיפויות", האשים זהבי.

חלקו השני של הדיון עסק בסוגיה של קבלת ילדים לבתי הספר והקושי לטפל במקרי אלימות במוסדות המגזר החרדי.

עו"ד אביבית ברקאי – אהרונוף, ארגון בזכות סיפרה בדיון: "הגיע אלינו מקרה של מוסד מהמוכר הלא רשמי שלא הסכים לקבל ילדה בגלל שהיא עם תסמונת דאון, הגיעו גם מקרים שהמוסדות מקבלים את התקציב עבור תשלום למטפלים לילדים הזקוקים לכך אך הם מחליטים שהם לא רוצים לשלם את מלוא התקציב למטפל וכך הילד לא מקבל את הטיפול הנדרש לו. גם נושא של הכשרה והדרכה לצוותים לא ברור אם נעשים ועל ידי מי. אין כתובת אחת, לא נכתבת תוכנית לטיפול באותם ילדים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

איציק זהבי, מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך השיב לטענות: "לא מקובל שמוסד לא יקבל ילד או ילדה עם תסמונת דאון, אנחנו מטפלים בכך בצורה חריפה ומסודרת כדי שהמקרים יפתרו. אנחנו מוודאים שלא תהייה התעמרות כלפי הילדים האלה".

אחד הסיפורים המזעזעים שנשמעו בדיון היה של הורה לבנות בבית ספר בישוב חרדי שסיפר על התעללות שחוותה בתו: "כשבתי הייתה בכיתה ג' הודיעה מנהלת בי"ס שהיא חובבת אבחונים ונתנה לנו רשימה של מאבחנות מעיר חרדית אחרת וביקשה שנפנה אליהן כדי לעשות לביתי אבחון רגשי. העלות הייתה גבוה ומצאנו מאבחנת ביישובינו, שביקשה מחיר זול יותר. עשינו אבחון אצלה, תוך זמן קצר זומנתי למנהלת בי"ס והיא אמרה לי בנוכחות נציגי החסידות כי אם לא פניתי לאותן מאבחנות, אני מתבקש להוציא את הילדה באמצע כיתה ג', ולא לרשום את ביתי הקטנה לכיתה א'. ניהלנו מאבק, משהבינה המנהלת בסיוע חברת הכנסת שלא ניתן לזרוק את הילדה, החלה התעללות - הוציאו את התיק האישי של הילדה לרחוב וכל אחד יכל לקרוא בו, הופעל עלינו לחץ מוועד ההורים שאמרו להם שאם הבת תישאר בכיתה לא תיפתח כיתה ד', היא עברה התעללות גם מהילדים, כך רוב הזמן היא בוכה בבית. היא לא הורשתה לצאת לאף פעילות מחוץ לבי"ס. התשובה של המפקחת של משרד החינוך לאורך כל הדרך הייתה כי סטטוס בי"ס מונע מהם להתערב".

ח"כ שאשא ביטון שמכירה את המקרה מקרוב הוסיפה: "אני מלווה את המקרה הזה ופשוט אין למערכת שיניים מול המוסדות, ליוויתי גם מקרה של ילד שהוכה באכזריות, הוחרם, והכל כשהמחנך שלו מוביל את המעשים. משרד החינוך לא עשה הרבה, רק לאחר פניות רבות החליט רב הקהילה להוציא את המורה ואחר כך הוצא גם המנהל. רק כשמשרד החינוך יפסיק תקצוב במקרים של הפרות במוסדות המתוקצבים ע"י המדינה נוכל להחזיר את השליטה".

ח"כ יעקב אשר: השיב לטענות ואמר: "במקרים פרטניים בהם יש התנהלות לא ראויה ונכונה, צריך לטפל בזה ומי שצריך יעשה זאת. כל דבר צריך להיות מטופל אך לשמוע את שני הצדדים, לא תמיד הכל נכון. איך אתם יכולים להגיד שמשרד החינוך רק יכול לתת לנו ביקורת ולא לטפל בבעיות במקומות אחרים, כשיהיה לו כוח לטפל בזה יהיה לו כוח לטפל גם במקרים של קבלת תלמידים".