אאא

לא זה לא אביתר בנאי, זהו רן ראשון, יוצר צעיר ומוכשר ו"עת לזרוע" הוא אלבום הבכורה שלו. ראשון בעל קול זך ומניירות שמזכירות מאד את אביתר בנאי שגם מתארח באלבום בשיר הנושא המעולה שנדמה כאילו כתב אותו בעצמו לעצמו.

האלבום אמנם מוגדר כאלבום הבכורה של רן ראשון אך את קולו הקסום שמעתי לראשונה בפרויקט 'חיבורים' שהוציא יחד עם יפתח דקל ומתניה בן אברהם שניהם השאירו חותם גם באלבום החדש (דקל - חצי לחן, מתניה בן אברהם - קולות). השיר אותו ביצע ב'חיבורים' 'המסובב' זכה לגרסה חדשה באלבום החדש כשהפעם מתארח בה הזמר ישי ריבו לדואט מעניין וכיפי במיוחד לאוזן. שמעתי את ריבו בדואטים רבים לא כולם הצליחו לתת לו את המרחב הקולי שמתאים לו בשיר עם ראשון מצליח ריבו לשיר משוחרר כשהוא מסלסל בקולו בצורה ענוגה ומצטרף לקולו הנקי של ראשון בצורה מעולה.

המשותף לכל אותם החברים הוא מקום המפגש שלהם "מדרשת זיו" בה הם לומדים/למדו יחד מידי יום. המקום הייחודי בו נפגשים האמנים מידי יום ללימוד תורה של כמה שעות יוצר גם חברותות מוזיקליות מרתקות שהאלבום הזה הוא רק חלק מהתופעה הייחודית כולה.

באלבומים רבים ישנה תחושה שהמפיק המוזיקלי ניסה ליצור עיבודים עמוסים ודחוסים בכלים רבים שלא תמיד מוסיפים לתוצאה הסופית ובמקרים רבים יוצרים עומס באוזן שהופך את השיר להרבה פחות נעים להאזנה. יהוא ירון שהפיק מוזיקלית את האלבום הצליח ליצור מרחב מוזיקלי מעניין בו הגיטרה האקוסטית מככבת לצד קישוטים קסומים חלקם אתניים שאינם גונבים את ההצגה מהשירים עצמם ומשירתו של ראשון. יש אומץ רב בלתת "לשיר לדבר" בשביל עצמו והאמנים שמאמינים בשירים עצמם מביאים משהו אמיתי ונקי יותר.

ייתכן שהעובדה שראשון עצמו שהלחין וכתב את השירים ועשה זאת בליווי הגיטרה האקוסטית איתה הוא גם מופיע בקלות כשהוא לבדו גרמו לו להבין שאלו שירים שהמרחב כל כך חשוב ונכון להם. ראשון גם מנגן באלבום על הגיטרה לצדו של אביב בכר המצוין שהביא לאלבום שנע בין פולק-פולק רוק צבעים אתניים ייחודיים.

הדמיון הרב לקולו של אביתר בנאי עורר סקרנות רבה, מי שלא מכיר את ראשון יכול בקלות לטעות ולחשוב כי מדובר בשירים של אביתר בנאי בביצועו של אביתר בנאי אם כי מי שמאזין מעט יותר לעומק ירגיש כי מדובר באמנים שונים וכי לראשון עוד דרך כדי להגיע לעומק הביצוע של בנאי.

לצד שני הדואטים המצוינים עליהם כבר כתבתי מומלץ להאזין גם לשיר שפותח את האלבום "התנוצצות" שיר ול"חורבותיך" המצוין והמסתורי. באופן כללי ראשון כותב בצורה מסתורית מעט, לא כל השירים ברורים עד עומקם והם כתובים בצורה אישית שמותירה למאזין מקום רב לפירושים. לא מדובר באלבום להיטים להמונים אלא באלבום "בוטיק" רגיש ועדין שיש להאזין לו בקשב רב כדי ליהנות מהגוונים היפיפיים שלו.  

קיבלתי את האלבום כבר בטו' באב כמה שבועות לפני ההשקה הרשמית שלו ומיד שהתחלתי להאזין לו הבנתי שמדובר באלבום שידרוש ממני האזנה מעמיקה יותר, מאז שמעתי אותו עשרות פעמים ובכל פעם שמתי לב לגוונים נוספים של האלבום המיוחד והמרתק הזה שבהחלט היה שווה את הזמן שהשקעתי בו.