אאא

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שישיבת מיר תשלם 100 אלף שקל פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים של מתכנת שהכין עבורה מערכת מחשוב, כך על פי הדיווןח ב'פסקדין'. השופט אהרן פרקש קבע שהתובע השקיע זמן, מאמץ, מיומנות וידע בגיבוש התוכנה, וזיכה אותו בפיצוי המרבי לפי החוק עקב העתקתה ללא הרשאתו לאחר סיום ההתקשרות עמו.

על פי כתב התביעה, המתכנת העניק לישיבה שירותי מחשוב בריטיינר (דמי תשלום חודשי) בין השנים 2013-2006. לטענתו, מלבד העבודה השוטפת הוא כתב בהשקעה של כ-1,260 שעות מחוץ לריטיינר, מערך של הגדרות מחשוב שמהווה תוכנה המהווה "יצירה ספרותית" לפי חוק זכויות יוצרים. לאחר שהישיבה הפסיקה את ההתקשרות עמו התברר לו שאיש המחשבים החדש שלה פרץ למערכת, שינה את הססמאות ושכפל את ההגדרות תוך הפרת זכויותיו.

במענה לתביעה טענה הישיבה שעבודת התובע נעשתה במסגרת שירותי התחזוקה והוא קיבל עליה תשלום קבוע. לשיטתה, לא סוכם עמו בשום שלב שהוא זכאי לתוספת תשלום על ה"הגדרות המיוחדות", ומכל מקום, שום דבר ממה שביצע עבורה לא מוגן בזכויות יוצרים. היא הוסיפה וטענה שפעולות השחזור שביצע מנהל המחשוב החדש אינן אסורות בחוק.

מומחה מטעם בית המשפט אמנם תמך בטענה שלפיה עבודתו של המתכנת הייתה מקורית, אבל סבר שלא מדובר בזכויות יוצרים. התובע התעקש שהקביעה שלפיה מדובר בעבודה מקורית מספיקה להוכחת זכויות היוצרים, והוסיף שבניגוד לעמדת הישיבה, פעולות "גיבוי ושחזור" ללא הרשאה נחשבות להעתקה אסורה.

שלוש שנים וחצי לאחר הגשת התביעה החליט השופט אהרן פרקש שיש לקבל אותה בהסתמך על החוק, הפסיקה, הספרות האקדמית והמשפט העברי. הוא קבע שממצאי המומחה מעידים שההגדרות שקידד התובע חוסות תחת ההגדרה של "יצירה ספרותית" המוגנת בזכויות יוצרים.

השופט קבע שהמומחה זומן כדי לחוות דעה בתחומו – מחשבים – ולא בתחום המשפטים, ולכן "אין מניעה לאמץ את חוות דעת המומחה בכל הנוגע לתחום מומחיותו... ובד בבד להסיק מסקנה משפטית שונה". הוא הזכיר שהמומחה אישר שהתובע השקיע בשלבי העיצוב של ההגדרות המיוחדות "תכנון, מאמץ מחשבתי, זמן, ידע ומחשבה גבוהים יותר מהרגיל".

באשר לטענת הישיבה שלפיה מדובר בהעתקה מותרת נקבע כי היא הייתה מתקבלת לו מיר הייתה משלמת לתובע עבור עבודתו או לחלופין מקבלת את הרשאתו. אבל מאחר שהיא לא עשתה אף אחת מהפעולות האמורות שכן מדובר היה בשעות עבודה מעבר לזמן עליו קיבל תשלום חודשי, הרי שבוצעה כאן העתקה מפרה.

לגבי הפיצוי קבע השופט פרקש שלנוכח עגמת הנפש שנגרמה לתובע, ובהתחשב בחומרת ההפרה, מגיע לו הסכום המרבי שקבוע בחוק זכויות יוצרים – 100 אלף שקל. בנוסף נאסר על הישיבה להשתמש בהגדרות והיא חויבה להעביר את השליטה עליהן לתובע.

מלבד הפיצוי תישא ישיבת מיר גם בהוצאות משפט, לרבות חוות הדעת ובשכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.