אאא

דף ז - ח

א.  מנין ידעינן דפרשת קרבן עולה ויורד מדברת בטומאת מקדש וקדשיו 1. הואיל והזהיר וענש כרת בטומאה זהו בטומאת מקדש וקדשיו ה''נ הקרבן קאי בטומאת מקדש, ומקשינן נימא דאתי לתרומה ואף שענשה במיתה מיהו יהא בעולה ויורד. ובעי למעוטי שנאמר בה, ודחי דנמעט מקדש כיון דחמור. 2. לרבי מייתורא דבהמה טמאה ילפינן דאיירי בקדשים, ומייתי מקדש מהיקש שנאמר בכל קדש לא תגע ואל המקדש, וקשיא ה''נ תתרבה תרומה שנקראת קדש. 3. שלש כריתות האמורות באכילת שלמים בטומאה אתו לכלל ולפרט וללמד שקרבן עולה ויורד בטומאת מקדש באם אינו ענין, ודחי דאיצטריך לחייב על דברים שאינם נאכלים ולר''ש אתי לחטאות הפנימיות. 4. שלש טומאות האמורות בשלמים כנ''ל, ודחי דצריך להכתב משום חיוב הכרת. 5. למסקנא אתרבי מקדש בגז''ש טומאתו מפרה אדומה, ואיצטריך בה לרבות הנטמא מנבלת עוף טהור, דהוי מיעוט אחר מיעוט שבא לרבות.

ב.  ביאור הברייתא בכפרת שעיר יו''כ הנעשה בפנים 1. וכפר על הקודש מטומאות, להו''א ניתן להביא שיכפר על ע''ז ג''ע וש''ד שנקראו טומאות, ומכפר על: מזיד שלא התרו בו, שוגג שלא נודע לו, וברוצח במקרים שאינו גולה. 2. מנא ידעינן שמכפר על טומאת מקדש וקדשיו, לר''י מטומאות ולא כל טומאות, דטומאת מקדש חלוק שכפרתו בעולה ויורד. ולר''ש ממקומו שנאמר וכפר על הקדש מטומאות, ולר''י איצטריך לכפרת היכל שתהא מאותו פר ושעיר. 3. לא אתי לתלות היכא שיש לו ידיעה בתחילה ובסוף והעלם בינתים ובמקרה שנודע לו בעיו''כ מאוחר, דבעינן חטאים דומיא דפשעים שאינן בני קרבן. 4. בעי שהפנימי יכפר על שאין ידיעה בתחילה אלא בסוף שאינו בכלל קרבן והחיצון יכפר על שיש ידיעה בתחילה ולא בסוף, ודחי שנאמר בפנימי לכל חטאתם משמע שבא לכלל קרבן ובינתיים תולה מהייסורין.

ג.   מקשינן דמצינו עוד טומאות שחילקם הכתוב משאר הטומאות 1. ע''ז דבשעירה, ודחי דחלוק לחומרא. 2. יולדת דבעולה ויורד, הוי טומאה ולא חטא, ור''ש שסובר דיולדת חוטאת יליף מקרא אחרינא. 3. מצורע דבעולה ויורד, דחי דהוי טומאה, ואף למ''ד דאתיא על חטא הקרבן אתי להתירו. 4. נזיר טמא דבתורים, הוי טומאה, והמ''ד דנזיר הוי חוטא סבר כר''ש.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  מנא ידעינן דפרשת קרבן עולה ויורד איירי בטומאת מקדש (5)

ב.  ביאור הברייתא בכפרת שעיר יוה"כ הנעשה בפנים (4)

ג.   הטומאות הנוספות שחלקן הכתוב משאר טומאות (4)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com