אאא

דף יא

א.  תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימים משום דלב ב''ד מתנה עליהן, ולר''ש קרבים בעצמן ולית ליה לב ב''ד. והשמועות 1. מייתי מקטורת שנפדית אחר שקדשה במכתשת, ומזה שנפסלת בטבול יום שמעינן שאינה קדושת דמים אלא קדושת הגוף, מיהו לא נפסלת בלינה הואיל וכך צורתה כל השנה. 2. קשיא דהמקדיש זכר לדמיו אפ''ה קדוש קדושת הגוף, ותירץ דה''מ שאמר לדמי עולה אבל אם אמר לדמי נסכים נפדה. 3. פר ושעיר של יוה''כ שאבדו ואח''כ נמצאו לר''י ימותו ולר''ש ירעו ולא אמרינן לב ב''ד מתנה, ודחי דלא שכיחא. 4. פרה נפדית אף דלא שכיחא, ותירץ להו''א שהיא קדשי בדק הבית וקשיא דמזה שא''צ העמדה והערכה ש''מ דאתיא כר''ש ולדידיה נפדית גם ע''ג מערכתה, ולמסקנא הואיל ודמיה יקרין התנו אפילו עבור עורה. 5. במשנתינו אמרו לר''ש היאך השעירים קריבין זה בזה, ואמר שכולם באים על טומאת מקדש, ולא תירץ לב ב''ד מתנה משום דלית ליה ולכן סובר דלא נפדין כל זמן שהם תמימין.

ב.  מאן רבנן דפליגי על ר''ש וסברי דאמרינן לב ב''ד מתנה 1. מ''ד דקטורת תפדה, דחינן דהוא משום דאינה בת רעיה. 2. פרה נפדית, דמיה יקרין. 3. אמרו לו לר''ש, אתי שפיר אם אמרה ר''י, אך דלמא אמרה ר''מ דסובר כל השעירים כפרתן שוה. 4. למסקנא רבי יוחנן גמיר לה מרבו.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  המחלוקת בדין תמידין שלא הוצרכו לציבור, והשמועות (5)

ב.  מאן רבנן דפליגי על ר"ש וסברי דאמרינן לב ב"ד מתנה (4)

דף יב

א.  הגזירה אטו לפני כפרה, והראיות (4)

ב.  ביאור המשנה בכפרת שעיר המשתלח (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com