אאא

דף כב

א.  מקשינן דמצינו מדבר ומביא קרבן 1. מגדף, אינו אוסר אלא חוטא. 2. נזיר, אינו מביא קרבן על שהחליף בדיבורו. 3. הקדש, אוסר על כל העולם. 4. קונמות, כמ''ד אין מעילה בקונמות.

ב.  ביאור הברייתא שני קונמות מצטרפין שתי שבועות אין מצטרפות ולר''מ קונמות כשבועות 1. ש''מ צריכי צירוף ותיובתא דר''פ דלעיל. 2. דאמר אכילה מזו עלי קונם, וקשיא דמכל אחד ליכא שיעורא. 3. אכילה משתיהן עלי קונם, ובשבועות לרבנן לא מצטרפי כדרב פנחס דאמר מתוך שחלוקין לחטאות, ולר''מ איפוך ושבועות כקונמות ומצטרפי ולית ליה דרבי פנחס. 4. רבנן סברי יש מעילה בקונמות להכי בעי צירוף לשו''פ, ולר''מ אין מעילה בקונמות כלל. והא דקאמר ר''מ קונמות כשבועות דמשמע שרק לא מצטרפים אבל בפ''ע מועלין, קאמר לדבריהם דרבנן.

ג.   האיבעיות בשיעורי האכילה 1. שבועה שלא אוכל עפר בכמה, האם בכזית כיון שהזכיר לשון אכילה, או בכל שהוא כיון דלא אכלי לה אינשי, תיקו. ואין לפשוט מהנשבע שלא יאכל נבילות דלרבנן בסתמא בכזית, משום דעפר לאו בר אכילה כלל. 2. שבועה שלא אוכל חרצן בכמה, האם בכזית כיון שנאכל ע''י תערובת, או במשהו כיון שלא נאכל בעיניה, תיקו. 3. את''ל דבכזית מה הדין בנזיר, האם מכיון דבלא שבועתו אסור בכזית אמרינן דנשבע במשהו דהוי היתר אצלו, או דבלשון שלא אוכל דעתו על כזית. ופשטינן דהוי בכזית משבועה שלא אוכל ואכל נבילות חייב, ומוקמינן דאתי כרבנן והוי במשהו דווקא אם פירש.

 

שאלות לחזרה ושינון

א.  היכן מצינו מדבר ומביא קרבן והדחיות (4)

ב.  ביאור הברייתא בצירוף שתי קונמות ושתי שבועות (4)

ג.   האיבעיות בשיעורי אכילה (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com