אאא

זקן הראשונים לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון שיגראגרת הספד לבני משפחת אזן שבני משפחתם - האם אליזה ובניה משה, יצחק ולאה ז"ל, נספו בשריפה בתחילת השבוע בפלטבוש. את האיגרת קרא הגאון רבי אברהם יוסף במהלך מסע הלוויה. 

בפתח האיגרת כותב הרב: "'כי עלה מוות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחובות', מדוע המוות צריך להיכנס דרך החלון, מדוע אינו יכול להיכנס דרך הדלת. ואפשר לומר בזה בשני פנים. האחד, כי כשאדם חי את חייו ומת שבע ימים, יכול המוות להיכנס דרך הדלת, אבל כשההורים צריכים ללוות את בניהם ה' ירחם שאין זה כדרך הטבע, לא יכול המוות להיכנס דרך הדלת, אלא דרך החלון, "עלה המוות בחלונינו" מהו הביטוי של בחלונינו? הרגילות היא שמכניסים דברים דרך הדלת. אבל דבר שבא לא בדרך הרגילה נחשב שבא דרך החלון".

הרב הוסיף בהספדו: "כך נחטפה כמעט משפחה שלימה בשיא פריחתם במיתה משונה. זו לא הרגילות לוקחים אותם פתאום. אפילו לא הספיקו להתפלל לרפואתם וכבר איננו".

זקן הראשונים לציון (יעקב כהן)
זקן הראשונים לציון (יעקב כהן)
הגדלה

"'בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך', לן יאות למבכי, לן יאות למספד", הוסיף הראשון לציון, "בספרים כתבו משל על זה, לארמון מלך נהדר שנשרף ועלה באש, כל העוברים ושבים שראוהו כבר בתפארתו, ועתה נוכחו לדעת שנהפך לעיי חרבות, פרצו בבכי, כי היה לאין מחמד כל עין. כשעבר שם שר אחד מרואי פני המלך, נגשו אליו בעינים זולגות דמעות והביעו לפניו את צערם ויגונם על הארמון הנהדר והמבהיק אשר נשרף כליל.

הכנת הקברים בחולון, הבוקר (מדברים בתקשורת)
הכנת הקברים בחולון, הבוקר (מדברים בתקשורת)
הגדלה

"נענה השר ואמר, מה אתם יודעים מן הארמון הזה, לי ראוי לבכות ולספוד יותר מכם, כי ידעתי גם את פנימיותו של הארמון, שהיה מלא אוצרות וסגולות מלכים, ספרים נכבדים עתיקי יומין והיסטוריים אשר אין להם תחליף, פנינים ומרגליות שאין כמותם בכל העולם, אתם בוכים על יופיו החיצוני, ואנו מה נענה ומה נאמר על שאיבדנו את היופי הפנימי, ולכן המכה קשה שבעתיים. הנמשל: "כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" כי שמה הטוב של המשפחה הכבודה הולך לפניה אמש בפלטבוש הארמון הפנימי נשרף".

האלפים במסע ההלווייה (דוד זר)
האלפים במסע ההלווייה (דוד זר)
הגדלה

"ממש כשריפת הכוהנים בני הארון," כתב הרב, "אשר אפשר לקרוא על הקדושים האלה את הפיוט שנוהגים לומר לפני קריאת התורה ביום הכיפורים: 'זכרו אלה, ועמדו על עומדכם. לבכות על בני, עליון מושיעכם ולא תורידו, דמעה על בניכם. יצא הקצף, על בני אהרן. קחו דברים, וקרעו לבבכם. שלמו פרים, על גב מזבחותיכם קטר תקטירון, ביום כלותיכם. ואת החלב מבני אהרן', הכוכבים אספו נגהם, ואור החמה נכחד על דם שני אחים, שנשפך כאחד הבכור נדב, ואביהוא גם יחד וימותו, בני אהרן".

סב המשפחה בהלוויה (מוטי קמחי ynet)
סב המשפחה בהלוויה (מוטי קמחי ynet)
הגדלה

הרב פנה באגרת לסב המשפחה וכתב: "ידידנו ואהובנו ר' אברהם היקר והמשפחה הנכבדה "על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי", "מה נאמר מה נדבר ומה נצטדק", 'כָּלוּ בַדְּמָעוֹת עֵינַי, חֳמַרְמְרוּ מֵעַי--נִשְׁפַּךְ לָאָרֶץ כְּבֵדִי, עַל-שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי: בֵּעָטֵף עוֹלֵל וְיוֹנֵק'".

הקברים הטריים (צילום: י. נפוסי)
הקברים הטריים (צילום: י. נפוסי)
הגדלה

בסיום האגרת, פנה זקן הראשונים לציון לציבור: "רבותי, מחובתו של כל אחד ואחד שנמצא כאן להתעורר בלב שלם ולשוב בתשובה, 'נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה אל ה''".