אאא

המושג "תעשה חיים"  איבד את ערכו כבר מזמן רב, בזמן בו נדחף לשפתנו המושג "חבל על הזמן" לא פלא שאם חבל על הזמן אז לא יודעים מה ערכם של חיים שנבנים מזמנים.

אז איך באמת עושים חיים? והאם באמת חבל על הזמן? (חבל"ז)

חז"ל לימדו אותנו כלל חשוב לחיים "בטלה מביאה לידי שעמום, ושעמום מביא לידי חטא" , קיים פה משולש ידוע: בטלה – שעמום = חטא!

באבות דרבי נתן (אבות דרבי נתן, יא) ביארו את הפסוק "ועשית את כל מלאכתך - להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות, ילך ויתעסק בהן... אין אדם מת אלא מתוך הבטלה". ופירש בעל ה"תורה תמימה" שחז"ל דייקו מהתוספת "כל מלאכתך" שגם מי שאיננו נזקק לעבוד לצורך מחייתו, "ישתדל להמציא לו מלאכה אף כזו שאיננה מוכרחת לו, על מנת שלא ילך בטל", חז"ל  במכילתא למדו מהפסוק "ששת ימים תעבוד... ויום השביעי שבת לה' אלוקיך" (שמות כ ט) שנצטווינו לא רק לשבות ביום השביעי אלא גם לעבוד ששה ימים!  ימיו של האדם צריכים להיות מלאות בתעסוקה, וכאשר האדם נקלע למצב של בטלה הדרך משם לחטא היא קצרה מהירה ובעיקר ידועה לנו מראש!  

נפילתם של תלמידים רבים במסגרות שונות מתרחש כאשר התלמיד לא מצליח למלאות את סדר יומו, כאשר היום הופך להיות סיוט, והזמן מאבד את המשמעות העמוקה ובעיקר את התוכן שהוא יכול להכיל, ולכך אמרו חז"ל אמרות חכמה כעיין  אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ, אדם צריך לדאוג שסדר יומו ימולא בתוכן מאתגר ואהוב כי אחרת הוא בסכנה של בטלה, ואדם שלומד במקום שליבו לא חפץ הוא יגלה פרצות רבות במהלך היום בהם ניתן להתבטל!

כאשר יעקב אבינו ופרעה נפגשים מתקיים ביניהם שיח לכאורה כשל מבוגרים היושבים לשיחת רעים, אך המעיין בתוכנן לעומקן יגלה איזה עומק ומסר עצום יש לחיים, וכדברי הרש"ר הירש (בראשית מז' ח') כאשר אדם מונה שנים, הוא אינו מחשב ימים, רק יחידי סגולה מעריכים כל יום ורואים בו שליחות מיוחדת, אדם אמיתי אינו חי שנים אלא ימים, רק במקום בו התורה שולטת, ומעשי אדם מכוונים ומקודשים לעבודת ה' שם אדם חי "ימים" היום הוא במלוא כוחו, היום הוא יפעל, מבלי להיות מוטרד ממה שעלול להביא המחר, יום זה נמנה למען ה' ולעולם לא ייאבד- "למנות ימינו כן הודע" – תלמד אותנו למנות את ימינו! בהציגו (פרעה) כך את שאלתו הוא מגלה את הרושם העמוק שעשה עליו יעקב! עכ"ל.

השיח בין יעקב לפרעה מתרחש לאחר שיעקב הרשים את פרעה במסר שכל יום שעובר הוא בעל ערך ומשמעות ענקית, כתגובה לאותו מסר שואל פרעה את יעקב "כמה ימי שני חייך" כמה ימים חיית בהם חיות של ממש חיים של ניצול (ועיין בהרב הירש לגבי הסבר תשובת יעקב לפרעה)

החיים מקבלים ערך כאשר הם מתמלאים בנדבך אחר נדבך מלאי תוכן, אך כאשר הנדבך האחד ריק מתוכן הנדבך שמעליו בסכנת קריסה וכך הבית כולו, ולכך הסכנה גדולה כאשר מגיע זמן של בטלה= ריקנות, הבטלה הזו תגרום גם לבית קיים למוט.

כאשר אנו מגלים סמני מצוקה אצל נער שמדבר על רצון לשנות מאורח חיו, לא פעם  כי הוא חש חוסר סיפוק לעיתים, עלינו לתור במהירות האפשרית ולמצוא פתרון מידי טוב וראוי ככל האפשר על מנת שלא יגיע למצב של ריקנות, ניתן למצוא חומרי לימוד חדשים מסכתות שונות, לימוד משניות, לימודי הלכה, לימודי מקצוע בקדושה, וכל תלמיד לפי דרגתו הרוחנית כדי למצוא את הדרך למלא את סדר יומו, כי לעיתים השדר החיצוני אותו מעביר התלמיד להוריו ולמוריו כביכול הכל תקין וחיצונית אכן כך נראים הדברים, בתוך תוכו של הנער פעמים רבות מתחוללים משברים שונים, שהדרך למונעם מבעוד מועד זה למלא לו את סדר יומו תוך אמונה בדברי חז"ל חנוך לנער על פי דרכו ומציאת התכנים והדרכים המתאימים לכל נער ונער כדי שגם שיזקין לא יסור מהם.

הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי- ישיבת ההסדר החרדית חיספין