אאא

מאבקם של מנהלי הסמינרים והעסקנים בתופעת הלימודים לבגרות של בנות הסמינרים החרדיים, היה עם הזמן לאחת המערכות הוותיקות בציבור החרדי. נימוקיהם נעו בין הגלישה ללימודים בתוך המוסדות האקדמיים שעלולה להיגרם בעקבות כך, לבין "ערך" הקריירה שעשוי להיות מוצב בראש מעייניה של הבת החרדית.

כך או כך, מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנותחו בידי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר עולה, כי במשך השנים חל שינוי מעשי דרמטי בסוגיה זו, שמציב סימן שאלה גדול על הצלחת המאבק.

"בשנים האחרונות", כותבים החוקרים ב'שנתון החברה החרדית', "חדרו בחינות הבגרות בהיקף רחב לתיכונים של רשת 'בית יעקב', וכיום מחצית מהבנות החרדיות ניגשות לבחינות בגרות כלשהן".

וביתר פירוט: בשנת הלימודים תשס"ט (2008-9) ניגשו לבחינות הבגרות 31 אחוזים בלבד מהתלמידות החרדיות, ובתוך שש שנים (בשנת הלימודים תשע"ה, 2014-15) שיעור זה טיפס ללא פחות מ-51 אחוזים.

בחינות הבגרות, כידוע, הן אקדמיות לכל דבר וענין, מאחר ובסמינרים מסתפקים במבחני 'סאלד' ולכן את מבחני הבגרות ניתן לעבור רק במכללות - גם אם לא בלימודים רשמיים בהן.

 הגר"נ זוכובסקי: "לפתח קריירה זה הרס גדול" (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)

יודגש, כי מדובר כמובן בשיעור הבנות החרדיות שעושות בחינות בגרות, לפחות אחת, אך שיעור הזכאיות נמוך לאין ערוך, 19% בלבד - ובשקלול סך הזכאים לבגרות במגזר החרדי: 11%, לעומת 76 אחוזים מהתלמידים בזרמי החינוך הכלליים.

הסבר, לפחות חלקי, לשינוי דרמטי זה, ניתן לספק בעקבות מצב הביניים שנוצר בסמינרים בשנים האחרונות, במסגרתו מנהליהם המשיכו להתנגד באופן רשמי ללימודים אקדמיים כלשהם, כולל מבחנים לבגרות, כשתוך כדי כך הם "מתירים" בעצימת עין כניסה בדלת האחורית של המבחנים הללו - במטרה לעצור את הסחף ללימודים בין כתלי המוסדות האקדמיים לאחר סיום שש שנות הלימודים בסמינר.

יצויין, כי בקרב הבנים נרשם באותן שנים שיעור נמוך ויציב, ללא שינוי, של 13 אחוזים בלבד מביניהם שעוברים מבחני בגרות.

כינוס רבנים נגד לימודים אקדמיים (צילום: בעריש פילמר)
כינוס רבנים נגד לימודים אקדמיים (צילום: בעריש פילמר)

כזכור, בכינוס שיזמו לפני שנתיים חברי "ועדת הרבנים לענייני חינוך" של מועצות גדולי התורה, קראו בין היתר גדולי ישראל במכתב ארוך ומפורט, שמנהלי הסמינרים לא יכירו בשום תואר שהושג באמצעות לימודים אקדמיים.

חבר הוועדה הרב נתן זוכובסקי אף נימק אז זאת בכך ש"המשכורות הגבוהות זו סכנה; לפתח קריירה זה הרס גדול".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בתוך כך, נתונים מעניינים נוספים שנחשפים ב"שנתון החברה החרדית", מגלים כי בשנים האחרונות נרשמת האטה בקצב הגידול של החינוך החרדי מ-4% ל-3% בשנה, לעומת עלייה בקצב הגידול של החינוך הממלכתי העברי (לגווניו) – 2% בשנה. אחת הסיבות האפשריות למגמה חדשה זו, היא הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדיים לקהלי יעד שאינם חרדים במובהק.

כמו כן, בשנים 2012-16 הואט קצב הגידול של תלמידי הישיבות ל-2.5% בשנה ועוד יותר מכך של אברכי ה"כולל" – שגדלו בקצב של רק 1.3% בשנה. נתוני ההאטה הללו חופפים לנתוני הגידול בשיעור החרדים העובדים ושל אלו הפונים לשירות צבאי או אזרחי.

נתון נוסף מגלה, כי גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 62 אחוזים מגובה ההכנסה הממוצעת של העובדים האחרים במשק (כולל ערבים). הסיבה לכך, היא ככל הנראה היקף תעסוקה קטן יותר ורמת הכנסה נמוכה יותר, שהיא תוצאה גם של התמקדות בענפים כלכליים שרמת ההכנסה בהם נמוכה יותר. לדוגמה: שיעור הגברים החרדים העוסקים בתחום החינוך עומד על 28% לעומת 5% בלבד בקרב גברים יהודים לא חרדים. לעומת זאת, שיעור הגברים החרדים העוסקים בתחום ההיי-טק (3%) נמוך במידה רבה משיעורם של הגברים היהודים שאינם חרדים בתחום זה (13%). גם בקרב נשים חרדיות ניתן לראות תמונה דומה: שיעור הנשים החרדיות העוסקות בתחום החינוך עומד על 42% לעומת 17% בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. לעומת זאת, בתחום ההיי-טק הפערים בין הנשים החרדיות לנשים היהודיות הלא-חרדיות קטנים מאשר בקרב הגברים והם עומדים על 4% ו-7% בהתאמה.

זאת ועוד - בשנים 2015-16 הגיע שיעור החרדים המשתמשים באינטרנט ל-43% (מחצית משיעור המשתמשים בקרב הלא-חרדים), זאת לעומת 28% משתמשים חרדים בשנים 2008-09. פילוח בין גברים לנשים מראה ש-39 אחוזים מהגברים גולשים, לעומת 47% מהנשים.