ההצבעה על חוק המרכולים נדחתה ברגע האחרון, בגלל אבלו של ח"כ יהודה גליק על אשתו ז"ל שנפטרה השבוע, ומכך נוצרה גם מבוכה ציבורית כאשר חברי כנסת ממפלגות חרדיות ניסו להביא לכך שיגיע להצבעה במהלך השבעה. יתכן כי מבוכה זו תמנע מבוכה ובכייה לדורות, אם כתוצאה מהדחיה החוק לא יעבור. מדובר בחוק אשר טומן בחובו הרס עצום ליהדות החרדית.
עוד בדעות:
חקיקה דתית, זו חקיקה רעה. חלפו עברו הימים בהם אפשר היה לעשות שימוש בכוח החוק כדי לאכוף נורמות דתיות או נורמות חרדיות על המרחב הציבורי. היום כל ניסיון לעגן עניינים דתיים בחוק יוצר אנטגוניזם חריף. אין דרך יעילה יותר להשניא את היהדות על הציבור, מאשר לחוקק חוקים דתיים. בדיוק כפי שבעבר נפוצה הייתה הפרקטיקה החינוכית של "חוסך שבטו שונא בנו", והיום מקובל על הכל כי אסור לנקוט בדרך זו כנגד ילדים ותלמידים כיון שהיא יוצרת ריחוק בלבד, כך בדיוק גם כלפי אזרחים מבוגרים. אסור לעשות שימוש בשבט החוק כדי לקדם דת, זה מרחיק, זה משניא, זה מפלג, זה מקטב. יהדות לא תצא מזה.
אינני יודע מה גרר את המפלגות החרדיות למרוץ החקיקה המזיק הזה, אך אף פעם לא מאוחר לרדת מן העץ. בפועל, חוק המרכולים הרי לא יגרום בשום צורה ליותר אנשים לשמור שבת, החוק גם לא ימנע שום הדרדרות במצב השבת במרחב הציבורי. כל מהותו של חוק זה היא עניין הצהרתי, ובשביל הצהרה בעלמא וכי צריכה השבת לשלם מחיר יקר כל כך של שנאה? והמחיר הוא יקר, מאד. יקר עד כדי סיכון של כל הקיום החרדי בישראל.
בראייה קצרת טווח, חקיקה דתית מזניקה את הפופולאריות של מפלגות השמאל האנטי חרדיות, כך שגדלים הסיכויים שבבחירות הבאות מספר שונאי החרדים בכנסת יגדל. אך העניין החשוב יותר זה העניין העקרוני, חקיקה דתית זו שבירה של העיקרון החרדי החשוב ביותר של הסתגרות והתבדלות. חקיקה היא כפייה של אנשים אחרים לתפיסת העולם של המחוקק. כאשר החרדים באים ומנסים לכפות את עקרונותיהם על החילונים, אזי זו שבירה של חומות הגטו החרדי, שבירה במטרה לכבוש את המרחב הציבורי שבחוץ. ומרגע שהחומות נפרצו, אזי הן פרוצות לשני הכיוונים. כעת, קל יהיה לשונאי החרדים לחוקק חוקים ערכיים שיכפו תפיסות עולם על החרדים. זה מאפשר השתלטות על הגטו החרדי, עד כדי ביטולו המוחלט.
חובה לזכור – לכל חוק יש שני צדדים. אם מוסכם עליכם העיקרון שלגיטימי לכפות על אחרים תפיסת עולם אם רק יש לכם רוב פרלמנטרי, אזי גם האחרים יכולים לכפות עלינו את תפיסת העולם שלהם כאשר להם יהיה רוב פרלמנטרי. הרי אף אחד לא יתקע לידינו שמצב כזה לעולם לא יקרה. אם אנחנו יכולים לחוקק ולכפות חילונים לשמירת שבת, אזי גם חילונים יכולים לחוקק ולכפות אותנו ללימודי ליבה, לגיוס לצה"ל, ובכלל לאימוץ ערכים זרים במרחב הציבורי. אסור להעניק לשונאי חרדים את הכוח הזה במו ידינו.
מאז ומתמיד קידשו החרדים את עקרון ההתבדלות, והתבצרו במרחב המוסכמה של "תן לחיות. אתה לא כופה עלי ערכים, ואני לא כופה עליך". החרדים היו תמיד מאחורי החומות, וכעת חוק המרכולים שובר כל מוסכמה, ומנסר את הענף עליו נשען הקיום החרדי בארץ ישראל.
המקום ינחם את חבר הכנסת יהודה גליק בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ויתכן גם כי לנחמתו תתווסף הזכות של ביטול חוק המרכולים, ובכך יסייע להמשך הקיום החרדי בארץ ישראל. בבניין ירושלים ננוחם.