אאא

דף לח

א.  משביע עדי קרקע לר''א חייב ולר''י פטור, ופליגי האם נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות. והשמועות 1. נחלקו בפלוגתא דר''א סובר קרקע נגזלת דדריש לקרא וכחש ברבויי ומיעוטי ור''א אתיא כוותיה, ולרבנן קרקע אינה נגזלת דדרשי כללי ופרטי ור''י כוותיהו דאין נשבעין על הקרקעות, ודחי דר''י אתי אף כר''א דבשבועת הפקדון נאמר מכל ולא הכל. 2. במשנה לא אמרינן גנבת את עבדי ש''מ דאין נשבעין על עבד שהוקש לקרקעות, ודחי דמשמע מסיפא זה הכלל דאתי לרבות גנבת את עבדי, הלכך ליכא למשמע מינה.

ב.  שיטות התנאים מהו כלל ופרט בשבועה 1. לר''מ: לא לך הוי פרט, שבועה שאין לכם הוי כללא, ובאומר ולא לך לשמואל הוי כללא ולרבי יוחנן פרטא. וקאמר דבחטה שעורה כוסמת חייב על כ''א, קמ''ל דטענו חטה כאומר חטין. 2. לר''י שבועה לא לך ולא לך ולא לך זהו פרט, לא לך זהו כלל. 3. לר''א הוי פרטא רק כשאמר לא לך ולא לך שבועה. 4. לר''ש הוי פרטא רק כשאמר שבועה לכל אחת ואחת. 5. לרבי בין לא לך לא לך ובין ולא לך הוי פרטא וכדעת ר''מ אליבא דרבי יוחנן, ולשמואל המשנה דאמרה ולא לך הוי פרטא אתיא כרבי.

ג.   היו חמשה תובעין אותו, התביעה וכמות החטאות 1. הרי כאן ט''ו חטאות, אתיא כמ''ד דחייב רק על הפרטים ולא על הכללים, ולמאן דמחייב בכללי בברייתא נמנו פרטי ולא כללי. 2. עשרים חטאות, אתיא כמאן דמחייב אף על הכללים, ולאידך קאי על חמשה שתובעין פקדון תשומת יד גזל ואבידה. 3. בחמשה תובעין ונשבע לאחד מהן שאין לו בידו פקדון תשומת יד גזל ואבידה והוסיף ולא לך בעי ולא לך כמה חייב, ופשט דבמקרה זה איצטריך רבי חייא לאשמועינן דחייב עשרים דאי במפרט לכולם פשיטא.

הדרן עלך פרק חמישי דשבועות!

 

שאלות לחזרה ושינון 

דף לח

א.  המחלוקת במשביע עדי קרקע, והשמועות (2)

ב.  שיטות התנאים מהו כלל ופרט בשבועה (5)

ג.   היו חמשה תובעין אותו, התביעה וכמות החטאות (3)

 

פרק ששי – שבועת הדיינין

דף לט

א.  שבועת הדיינים במודה מקצת הטענה 1. הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה, ופליגי אם בעינן פרוטה נוספת כדי שיכפור בשתי כסף או שכופר בפרוטה מתוך טענת שתי כסף. 2. שתי כסף בידך ומודה בפרוטה פטור, משום דהוי נחושת ושלא ממין הטענה או דליכא כפירת שתי כסף. 3. תבעו שתי כסף ופרוטה והודה בפרוטה חייב. 4. מנה לי בידך וכופר הכל מדאורייתא פטור, ופליגי אמוראי אי חייב בשבועת היסת מדרבנן, או דפטור מכיון דליכא דררא דממונא. 5. מנה לאבא בידך ומודה בחמישים פטור דהוי כמשיב אבידה, ולראב''י חייב. 6. הודה בעדים שחייב מנה, אם כפר חייב, ואם אמר שפרע פטור ולכו"ע בזה משביעין אותו שבועת היסת. 7. אם אמר אל תתנהו לי אלא בעדים, חייב עד שיביא עדים שפרע. 8. תבע ליטרא זהב והודה בליטרא כסף פטור. 9. תבע דינר זהב והודה בדינר כסף ובכמה מיני מטבעות חייב, שהכל מין מטבע אחת. 10. הודה בקטנית, בתביעת תבואה אינו ממין הטענה, ובתביעת פירות הוי ממינה. 11. טענו חטים והודה בשעורין, לחכמים פטור ולר''ג חייב. 12. הטוען כדי שמן והודה בקנקנים, לאדמון חשיב מודה במקצת הטענה ולחכמים כופר הכל. 13. אין נשבעין על קרקעות ולא בהודאה על מקצתן, אלא ע''י גלגול. 14. אין נשבעין על טענת חש''ו, שנאמר כי יתן איש.

ב.  כיצד משביעים 1. השבועה לר''ח בר אידי בשם ה' ולרבנן בכנוי, והמשביע בה' אלקי השמים הוי כטועה בדבר משנה. 2. צריך להשבע בנקיטת חפץ, והיינו ס''ת. 3. המשביע בתפילין פליגי אם הוי כטועה בדבר משנה או דמהני, ולהלכה משביעין ת''ח בתפילין לכתחילה. 4. יש להשבע מעומד, ות''ח מיושב. 5. נשבעין בכל לשון.

ג.   כיצד מאיימין לפני ההשבעה 1. כל העולם נזדעזע כאשר ה' אמר לא תשא את שם ה' לשוא, להו''א כיון שניתן בסיני או דחמירא, ולמסקנא כיון שנאמר בה לא ינקה ובשאר עבירות נאמר ונקה לשבים. 2. בכל העבירות נפרעין: ממנו בדינו, מרשעים שבמשפחתו בדין חמור, רשעים דעלמא בדין הקל וצדיקים פטורים. ובשבועה: הוא ורשעים שבמשפחתו בדיניה, רשעים דעלמא בדין חמור, וצדיקים בדין הקל. 3. בכל העבירות זכות תולה, ובשבועה נפרעין לאלתר שנאמר הוצאתיה לאלתר. 4. הפורענות באה לביתו של מי שגונב דעת הבריות ומשביע את חבירו וכן לנשבע בשם ה' לשקר, ומכלה את ביתו עציו ואבניו, אף מה שאין אש ומים מכלין. 5. אם אמר שלא נשבע פוטרין אותו, ואם נשבע אומרים סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, וכלולים בכך המשביע והמושבע. 6. משביעים אותו על דעת ב''ד משום קניא דרבא, וכן משה השביע על קבלת המצוות דאורייתא ודרבנן את ישראל ואת הדורות הבאים על דעתו ועל דעת המקום.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף לט

א.  שבועת הדיינים במודה מקצת הטענה (14)

ב.  כיצד משביעין (5)

ג.   כיצד מאיימין לפני ההשבעה (6)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com