אאא

אושר בקריאה ראשונה החוק שמקדם שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן לפיו תקנים רשמיים יאומצו כלשונם על בסיס התקינה הבינלאומית ללא התאמות ייחודיות לישראל. לפי ההצעה, שאושרה בקריאה הראשונה, במידה והשר הממונה ירצה לבצע שינויים בתקן הרשמי ולכלול בו התאמות ייחודיות לישראל, יעמדו לרשותו 60 יום בלבד, וככל שרוצים לבצע שינויים יצטרכו לבקש אישור משר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

כיום בישראל יש כ- 500 תקנים, מתוכם בכ- 250 יש התאמות ייחודיות לישראל. חלק גדול מההתאמות שבוצעו עבור תקנים ישראלים בוצעו ע"י גורמים אינטרסנטים במסגרת ועדות התקינה אשר פגעו בתחרות במשק הישראלי. לדוגמא בקטשופ הישראלי- הייתה דרישה לכמות מלחים ולריכוז עגבניות שונה מהתקן הבינלאומי, במיטת תינוק- הייתה דרישה לסוג עץ מסוים, מה שצמצמם משמעותית את כמות המיטות שמוצעות בישראל לעומת העולם, בקופסאות שימורי ירקות- לגבי שימורי תירס כמות הסיבים המקסימלית שונתה, במאכל חלבה- הייתה הוספה בתקן הישראלי לתחולת מים מקסימלית שלא קיימת בתקן הבינלאומי, ועוד.

בתיקון החוק שנערך בדצמבר 2016 נקבע כי חברי ועדות התקינה יהיו נטולי אינטרסים על מנת למנוע ניגודי עניינים. בנוסף, נקבע שכל תקן חדש שרוצים לבצע בו התאמות ייחודיות לישראל, יעבור את תהליך אישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה.

לצד זאת, לגבי 250, מתוך 500 התקנים קיימות התאמות ייחודיות לישראל ישנה כוונה להפוך גם אותם לתקנים בינלאומיים - אך זהו תהליך ארוך ומסורבל - ואת זה החוק בא לתקן.

על פי השינוי, תחול התקינה הבינלאומית גם על כל התקנים הקיימים כיום בישראל, ולא רק על אלו העתידיים, כך שהתקינה הבינלאומית תאומץ באופן גורף. במקומות בהם יסברו שיש לעשות התאמות ייחודיות לישראל, הן ידרשו להיות מבוצעות תוך 60 יום, באישור שר הכלכלה, שר האוצר וראש הממשלה. מטרת האישור ע"י השרים היא להבטיח שההתאמות יהיו במקומות מעטים וחיוניים.

מדיניות זו נועדה להפחית את הרגולציה ולהתאים את התקינה הישראלית לתקינה הבינ"ל ובכך להסיר חסמי סחר ביבוא, להוריד עלויות של המוצרים, להגדיל את מגוון המוצרים בשוק וכיו"ב.

בנוסף, בהצעת החוק, נותרה לשר הכלכלה הסמכות לקבוע רשמיות לשינוי לאומי שאינו מתחייב בתקן במקרים חריגים ביותר של חשש כבד לפגיעה בנושאים כגון בבטיחות/ בריאות הציבור או הגנה על הסביבה.

תזכיר הצעת החוק הופץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים והחל תהליך RIA לשימוע ציבורי.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הוסיף כי: "תקן רשמי נועד להגן על בטיחות ובריאות הציבור – אולם גורמים שונים הפכו אותו חסם ליבוא – המזין את יוקר המחיה. היבוא לישראל נועד לספק לציבור הצרכנים מגוון מוצרים, במגוון איכות ומחירים וחסימתו במכוון, הנה חסם יבוא משמעותי. בכל מקום בו נדרשת הגנה על בטיחות או בריאות הציבור – יותאמו התקנים, חסמי יבוא - יבלמו".

הממונה על התקינה במשרד התעשייה והכלכלה, יעקב וכטל, ציין כי: "ממשלת ישראל שמה לה למטרה לטפל ביוקר המחיה ולהימנע מחסמי היבוא. ברוח מדיניות זו, פועל משרד הכלכלה לאמץ תקינה בינלאומית הכוללת מינימום שינויים, בכדי לא לייצר חסמי יבוא אשר פוגעים ביוקר המחיה. מדובר בהליך מורכב, הכולל מגוון שלבים, ולכן הצעת חוק זו נועדה לוודא כי התקינה תאומץ בהליך בזמן סביר, ללא עיכובים ותייצר תקינה איכותית ומותאמת למקובל בעולם.