אאא

31 שנה אחרי שנפצע קשה במוצב צה"ל בלבנון, הובא היום (רביעי) אברהם עג'מי ז"ל בן ה-50 לקבורה בטקס צבאי בבית העלמין הצבאי בחולון. עג'מי היה לוחם בגדוד "רשף" של חיל התותחנים, ומאז פציעתו הקשה שכב במצב של "צמח" בבתי החולים. עשרות בני משפחה, חבריו מהיחידה ומוקירי זכרו הגיעו לחלוק לו כבוד בדרכו האחרונה.

האירוע הקשה התרחש בשנת 1987, כשצה"ל היה עוד עמוק בדרום לבנון. במהלך ירי ממוצב צה"ל בעייירה מרג' עיון התפוצץ פגז סמוך לסדן התותח ועג'מי, שהיה בתפקיד היורה, נפצע קשה בראשו. לאחר שפונה במצב אנוש, שכב במצב של צמח בבתי החולים כ-31 שנה. בשבועיים האחרונים חלה התדרדרות במצבו בשל דלקת ריאות ואמש נפטר בבית החולים כשהוא מוקף בבני משפחתו וחבריו הרבים.

בטקס הצבאי המלא שנערך לו בבית העלמין הצבאי בחולון בנוכחות בני משפחתו, חבריו מהלחימה בגדוד וחיילי גדוד "רשף" שנחשפו לסיפורו ביחידה.

אחותו של עג'מי, צילום: מוטי קמחי, ynet
אחותו של עג'מי, צילום: מוטי קמחי, ynet
הגדלה

דרור ליפשיץ, מפקדו של עג'מי בסוללה, סיפר: "הוא היה איש מיוחד מאוד עם המון עוצמה שתמיד חייך. כשאומרים טוב לב, זו לא קלישאה, כי הוא תמיד היה עוזר לכולם. הוא היה כל השנים בגדוד ורצה להיות עם החבר'ה, להחזיק את הפגזים בידיים ולזרוק אותם לתותח. זו העבודה הכי קשה שיש והוא לעולם לא התלונן ואמר לא. כמפקד, אתה רוצה אנשים כאלה לידך".

ליפשיץ הוסיף: "הוא היה העוזר האישי שלי והוא עשה את זה בצורה הכי מופלאה שיש. היה לו לב שלא נשבר. זה שחלפו כל כך הרבה שנים מעיד עליו ועל העוצמה שלו ושל המדינה הזאת. אני זוכר שפעם ניסינו לחנך אותו ואמרנו לו להוריד את החיוך מהפנים והוא אמר 'בסדר', אבל אחר כך חזר עם חיוך ואמר 'אני לא מסוגל להוריד את זה'. הבנו שלעולם לא נצליח לעשות שני דברים: לגרום לו לשים את החולצה במכנסיים ולגרום לו להפסיק לחייך".

הרב מרדכי כהן, רב היחידה בזמן שירותו של אברהם, פנה למשפחתו של עג'מי ואמר: "המסירות של משפחתך לא נשחקה כל השנים ועטפו אותך כל הזמן באהבה ענקית בכל שלבי פציעתך ושיקומך הקשים. שילמת בבריאותך למען ביטחון ישראל - זאת מסירות נפש של כל החיים כי מאז פציעתך חיית חיים חלקיים בלבד אחרי שנפצעת למען עם ישראל. אתה שוכב למען חללי מערכות ישראל שמסרו נפשם למען תקומת העם היהודי בארץ ישראל. אני מרשה להגיד שאתה לא גיבור של רגע אחד, אתה גיבור של 31 שנים".

חברו ליחידה יגאל בן ארי ספד גם כן: "היית בחור צעיר וחזק בעל קול רועם שזעקתו 'מטרת סוללה' הייתה נשמעת בכל הגדוד. טוב לב במיוחד, מלא מוטיבציה ואף פעם לא מסרב לכל משימה בסוללה. היית מספר 4 בצוות התותח שתפקידו היה טוען ירי, שזה שם יפה למי שעושה את העבודה הקשה ביותר. להרים פגזים של יותר מ-40 קילו, 4 בדקה, להכניס לתותח, להכניס חומר נפץ ולמשוך את המושכה לפי פקודה. זה התפקיד הקשה בצוות ולא היה ספק שהיית המתאים לתפקיד".

ח"כ מייקל אורן, שייצג את הממשלה בהלוויה, אמר: "לא זכור לי מקרה כל כך טרגי של חייל שנופל בקרב, אבל לא נופל, חוזר הביתה אל לא חוזר, מתאחד עם משפחתו, אבל לא חוזר. נשאר בשטח הפקר יותר מ-30 שנה. זה קשה מנשוא. רק היום, אחרי שלושה עשורים, אנחנו זוכרים את המחיר הכבד שאנחנו כעם ממשיכים לשלם כדי להיות עם חופשי בארצנו. אני בשמי וממשלת ישראל מאחלים לך שלווה, שלום ומנוחה שכל כך מגיעים לך אחרי כל כך הרבה שנים, ושתהיה לנו מליץ יושר בשמיים".

צילום: בראל אפריים, ynet
צילום: בראל אפריים, ynet
צילום: מוטי קמחי, ynet
צילום: מוטי קמחי, ynet