אאא

בית משפט השלום בנתניה קיבל את ערעורם של בעלי מאפייה בנתניה, והורה לבנק הפועלים לגרוע ארבעה צ'קים ממניין הצ'קים המסורבים ולבטל את ההגבלה על החשבון העסקי שלהם. השופטת ליאת הר ציון קבעה כי לאורך תקופה ממושכת הבנק אפשר לעסק לחרוג ממסגרת האשראי, ולכן הייתה לבעליו סיבה טובה להאמין שגם הפעם יכבד את הצ'קים שמשכו.

בעלי המאפייה – בני זוג – קיבלו לפני כחצי שנה הודעה מסניף הבנק שלהם כי החשבון של העסק יוגבל למשך שנה מאחר שלפחות עשרה צ'קים שנמשכו מחשבונם קיבלו סירוב. משמעות ההגבלה היא כי הם לא יוכלו למשוך צ'קים ושמם ייכלל ברשימת החשבונות המוגבלים בבנק ישראל – מה שיטיל עליהם כתם עסקי ויקשה עליהם בקבלת אשראי. 

בערעור שהגיש הזוג על החלטת הבנק, התבקש בית המשפט לגרוע ארבעה צ'קים ממניין הצ'קים ללא כיסוי, תוך ביטול ההגבלה בחשבון. בהתאם לחוק צ'קים ללא כיסוי, רשאי בית המשפט לבטל צ'ק מרשימת הצ'קים המסורבים, בין היתר אם ללקוח יש יסוד סביר להניח כי חובה על הבנק לפרוע את השיק.

במקרה הנוכחי, טענו הלקוחות כי היו בטוחים שהצ'קים יימשכו מהחשבון מאחר שבאותה הבנק נהג לאפשר להם לחרוג מהמסגרת. בעדותם סיפרו הלקוחות כי ברגע שהייתה חריגה הם דיברו עם הבנק וקיבלו הארכת זמן להפקדת כסף.

נציגת הבנק לא חלקה על כך שהבנק אישר ללקוחות למשוך כספים וצ'קים גם בתקופות קשות של חריגה ממסגרת האשראי, אולם היא טענה כי הדבר נעשה באופן נקודתי ולא כנוהג כללי.

עו''ד רונן מטלון. באדיבות המצלם
עו"ד רונן מטלון. באדיבות המצלם
הגדלה

"זיג זג" בהתנהלות הבנק

אלא השופטת הר ציון קבעה כי הבנק לא הוכיח את גרסתו העובדתית, לפיה השיקים אושרו עקב הגדלות אשראי זמניות לבקשת הלקוחות.

השופטת ציינה כי  דפי החשבון שצורפו לתביעה מעידים שהבנק נהג לכבד כספים וצ'קים גם כאשר הייתה חריגה במשך תקופה ארוכה, כולל זו שבה הוצאו הצ'קים המסורבים.

לדברי השופטת, הטלת הגבלה על חשבון בנק של לקוח כפופה לאמור בהסכם עמו, לחובת מתן הודעה מראש ולחובת תום הלב ויחסי האמון בנק-לקוח.

במקרה הנוכחי הלקוחות הוכיחו שהציפייה שלהם כי הצ'קים יימשכו על אף החריגה הייתה לגיטימית לנוכח התנהלות הבנק באותה תקופה

השופטת אף ציטטה מדבריו של שופט העליון יצחק עמית שכתב על הבעייתיות הקיימת בכך שהחוק עוד לא הסדיר את הסוגיה הזו, ולמעשה, היעדרה של הוראה חד-משמעית האוסרת על הבנק לסרב למשיכת צ'קים שחורגים ממסגרת האשראי מאפשרת לבנק לנהוג באופן שרירותי – "ברצותו מאשר וברצותו מסרב".  

השופטת קבעה כי בנסיבות אלה יש  לקחת בחשבון את ה"זיג זג" שבהתנהלות הבנק כלפי הלקוחות – שפעמים אפשר להם למשוך צ'קים על אף החריגה ופעמים סירב – וזאת ללא הודעה מראש וללא עקביות.

מכאן קבעה השופטת כי לאור הדפוס הנלמד מדפי החשבון והנוהג שהתגבש בין הצדדים, יש לקבל את הערעור ולמחוק את ארבעת הצ'קים ממנין הצ'קים המסורבים. פעולה שתביא גם להסרת ההגבלה על החשבון.

  • שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני בנקים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד רונן מטלון עוסק ב- בנקים 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.