למרות הסערות שפקדו את מערכת אכיפת החוק בעת האחרונה, במשטרה מתגאים כי הנתונים השנתיים של השנה החולפת מצביעים על עליית מדרגה כמעט בכל הפרמטרים. מתוך למעלה מ- 640 תיקים בהם נחקרו באזהרה שוטרים, נתקבלו החלטות על העמדה לדין לגבי שוטר אחד או יותר ב- 39% מהתיקים (249 תיקים), מתוכם למעלה ממחצית מהתיקים (136 תיקים) נותבו לדין פלילי. אחוז מיצוי החקירה (קרי: פיצוח האירוע והגעה לחקר האמת) בתיקים שנחקרו, הועמד השנה על 71%, עלייה מתמדת של 15% מאז שנת 2012 .
כמות של כ- 250 תיקים פליליים או משמעתיים נגד שוטר אחד או יותר בשנה, ביחס לגודלה של המשטרה ולעובדה שמדובר בארגון נורמטיבי הפועל כלל לפי הדין, מצביעה על אכיפה משמעותית ואפקטיבית שמבצעת המחלקה לחקירות שוטרים, אשר לדברי המשטרה ספק אם יש לה אח ורע במקומות אחרים.
כזכור, השנה הוגשו תיקים רבים כנגד שוטרים שהכו מפגינים חרדים לשווא בהפגנות הפלג הירושלמי. בחלק גדול מהמקרים האירוע תועד כולו במצלמות ושקרי השוטרים נחשפו בבית המשפט.
בדו"ח נכתב כי בתחילה לא ניתן היה לבחון את הנושא בשל העדר שיתוף פעולה בקרב החרדים שזומנו להעיד, אך סירבו להגיע ורק לאחר מכן עם יצירת קשר של המשטרה עם דמויות בולטות בקרב המגזר החרדי בירושלים על כל זרמיו שוכנעו הקרבנות והעדים לאלימות המשטרתית המפורז להגיע ולהעיד כנגד השוטרים האלימים.
באחד המקרים שהובא בדו"ח סופר על שוטרים שהעידו בבית המשפט עדות שקר כנגד מפגין חרדי בטענה שהכה שוטרת, אך בבית המשפט נחשף באמצעות סרטון מהאירוע כי הם שיקרו בעדותם והתיק הועבר לפרקליטות.
אחוזי ההרשעה של שוטרים בתיקים פליליים שהתבררו בבית משפט, עומד השנה על 85%, כאשר רק 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי מה שמלמד מצד אחד גם על חומרת העבירות והוודאות בהן השוטרים עברו אותן. אחוז ההתערבות בהחלטות המחלקה, במסגרת עררים והשגות שהוגשו עליהן, אשר נבדקו השנה בפרקליטות המדינה, והעומד באופן מסורתי על אחוז מזערי, התייצב השנה על נתון חסר תקדים של 0% (!). מדובר בנתון חריג, המעיד לדברי המשטרה על תהליך קבלת החלטות איכותי ומקצועי ברמה הגבוהה ביותר, המתבצע במח"ש.
הנתונים מלמדים על עליה מתמדת באיכות תוצרי החקירה ובקידום מאבק מקצועי, נחוש ובלתי מתפשר בתופעות פסולות במשטרה, אגב חשיפת עבירות פליליות ומשמעתיות שבצעו שוטרים והוקעתן; כל זאת מבלי לחשוף באופן בלתי מידתי שוטרים שפעלו כדין לאימת החקירה הפלילית או להליך פלילי, בהעדר יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה או לאחר הפרכת חשד כזה במסגרת החקירה.
אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה מסר: "מח"ש הגישה השנה בממוצע כחמישה תיקים פליליים או משמעתיים נגד שוטר אחד או יותר מדי שבוע ובסך הכול כ- 250 תיקים פליליים או משמעתיים. תיקי מח"ש רבים אלה, המועברים ומדווחים למשטרה, אמורים לשמש את פיקוד המשטרה בהרחקת שוטרים שסרחו, ב'ניקוי השורות', בזיהוי מוקדים עברייניים, בהדחת מפקדים כושלים, בזיהוי תופעות פסולות או כשלים מערכתיים, ולהעניק לפיקוד המשטרה פלטפורמה יעילה להכוונת התנהגות שוטרים, הדרכתם וחינוכם, תוך יצירת הרתעה פנים-ארגונית אפקטיבית".
בתיקי מח"ש בוחנת המערכת את עצמה. אכן, בתיקים אלה היא עשויה לתבוע מחיר מבניה שלה, ולעיתים יכול שיהיה זה מי מבכירי בניה. ברם, רק אכיפה מקצועית, ללא משוא פנים, בתיקי מח"ש, תבטיח את אמון הציבור במשטרה ובפרקליטות כאחד, ואת עיקרון ה"שמירה על השומרים".
"כפי שציינתי בעבר לא אחת, למרות הסערה הרוחשת סביבנו תדיר, 'עין הסערה' עצמו, המקום בו אנו פועלים, הוא מקום שקט, מקצועי ורגוע. מח"ש הפועלת בנחישות, ביושר, ללא מורא, מספקת בהחלטותיה ובהמלצותיה 'מצפן' ערכי למשטרה ולמערכת כולה", אמר כרמל.
מדוברות המשטרה נמסר בתגובה: "כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. משטרת ישראל רואה במח"ש חזקה כלי נוסף להשגת משטרה איכותית וערכית".
"אנו שמחים לראות כי עפ״י ממצאי הדו״ח הנוכחי, מגמת הירידה בכמות התלונות נגד שוטרים מתחזקת כנגזרת של למידה מן העבר ופעילות פנימית מונעת ואפקטיבית של המשטרה. בשנת 2017 חלה ירידה דרמטית של כ-20% בכמות התלונות על שוטרים, ושיעור ירידה דומה ביחס לחקירות מח״ש שנפתחו כנגד שוטרים בהשוואה לשנת 2016. זאת, בהמשך לעובדה כי רק כ-10% מסך התלונות נגד שוטרים מסתיימות בהעמדה לדין פלילי או משמעתי - מעידה על ארגון לומד וערכי היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בסמכות להפעלת כוח המוקנית לו על פי חוק".
"כאמור, משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח״ש ויזמה החל משנת 2016 מבדקים תעסוקתיים המשמשים לבדיקת מהימנות ונורמות ארגוניות בכל התחומים ומאפשרים למיין טוב יותר את הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה, לדווח באופן יזום למח״ש (ככל שמדובר בפלילים) כמו גם לייצר מנגנוני מניעה על מנת לצמצם מעידות בדגש על תפקידים רגישים".
"החל מנובמבר נכנס לתוקף חוק ההתאמה התעסוקתית המחזק מאד את התהליך שנבנה במ"י וממסד אותו, כולל בשימוש בפוליגרף".
"בהמשך השנה הנוכחית, צפויים להיכנס לשימוש במשטרה גם מצלמות גוף לשוטרים בשטח שהיוו אמצעי תיעוד נוסף, מנגנון ריסון, פיקוח ובקרה עבור הארגון, ולא פחות חשוב מכך כלי למניעה של תלונות שווא וריסון האלימות המופנית כנגד שוטרים, כשברקע עלייה של כ-18% בכמות אירועי תקיפות השוטרים במהלך השנה החולפת (אל מול שנת 2016)".
"משטרת ישראל תמשיך להוביל מגוון מהלכים (שנושאים פרי כאמור), לשירות ערכי וראוי של שוטריה, תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם מח"ש, כשכל חריגה מהנורמות וערכי הארגון מטופלת בהתאם, וכך ימשיך להיות גם במהלך השנה הבאה".
