פרק שני – אין מעמידין
דף כב
1. חשד הגויים. 2. בהמה לקרבן מגוי. 3. חס שלא תיעקר.
א. האיסורים מחמת חשד הגויים 1. מפני שחשודין על הרביעה, אסור להעמיד בהמה בפונדק של גויים. 2. מפני שחשודין על העריות, אסור לאשה להתייחד עם גויים, ואיירי באשתו עמו דכה"ג בישראל שרי דאשתו משמרתו. וטעמא דליכא שפיכות דמים פליגי אי באשה חשובה דמירתתי או אשה כלי זינה עליה ובכל גווני השלום עמה, ונפ"מ אי איכא חשש עריות באשה חשובה בין האנשים ולא בין הנשים. 3. מפני שחשודין על שפיכות דמים, אסור לאדם להתייחד עם גוי.
ב. במשנה אמרינן דגויים חשודין על הרביעה, ומקשינן א"כ איך לוקחין מגויים בהמה לקרבן ולא חוששין משום רובע נרבע מוקצה ונעבד. ומתרצינן לרב 1. גוי חס על בהמותיו, בנקיבה שלא תיעקר, ובזכרים שנכחש בשרן. 2. לרבינא הברייתא שריא בדיעבד, כדתנן דאשה שנחבשה בידי גויים ע"י ממון מותרת לבעלה אף שייחוד עמהן אסור, ודחינן דאסור אף בדיעבד והתם שרי כיון דמתיירא משום הפסד ממונו. 3. לרבי פדת אתיא כמחלוקת ר"א ורבנן גבי לקיחת פרת חטאת מגוים, וכדלקמן. 4. לרבי יוחנן דווקא פחותה מבת שלש שנים נעקרת, אבל אח"כ אינה נעקרת ואסורה. על כל הקושיות שלקחו קרבנות מגויים תירץ דאיירי בפחותה מבת שלש, וקשיא מהפרות ששלחו עם הארון שהיו להם בנים והרי פרה פחותה מבת שלש לא יולדת.
ג. לתירוצא קמא אמרינן דגוי חס על בהמתו שלא תיעקר, והשמועות 1. לוקחין בהמה מרועה גוי, כיון שמתיירא משום הפסד שכרו, ולישראל אסור למסור בהמה לרועה גוי כיון דמירתתי רק מחבריהם ולא מישראל. 2. לוקחים מגויה בהמות זכרים ולא חיישינן להרבעה, כיון דמיגרי בה מרתתא, ואלמנה אסורה לגדל כלב משום שיאמרו שמסרך בה משום שמאכילתו. 3. אין מייחדין בהמות נקיבות אצל גויות נקיבות, כיון שהגויים מצויין אצל נשי חבריהן, ופעמים אינו מוצאה וירבע, או אף אם מוצאה ירבענה משום דחביבה להן בהמת ישראל יותר מנשיהן שהרי עכו"ם לא פסקה זוהמתן. 4. לקיחת עופות מגויים אסרינן שראו שגוי שקנה אווז רבעה חנקה צלאה ואכלה, וכן לקח ירך מהשוק וחקק בה.
שאלות לחזרה ושינון
- האיסורים מחמת חשד הגויים (3)
- כיצד לוקחים לקרבן בהמה מגויים ולא חיישינן לרביעה (4)
- השמועות לתירוצא דגוי חס על בהמתו שלא תיעקר (4)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com