הצעת חוק שהגיש ח"כ אכרם חסון (כולנו) עלולה להוביל למשבר דיפלומטי עם רוסיה. על פי הצעת החוק, תציין ישראל את "ההולודומור", הרעב ההמוני באוקראינה בין השנים 1932-1933, דבר שלא התקבל בצורה יפה אצל הרוסים משום שעצם ההצעה מאשימה את ברית המועצות לשעבר באחריות להרעבת העם האוקראיני.
בדברי ההסבר של ח"כ חסון להצעה נכתב כי "ההולודומור" היה האסון הלאומי הגדול שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית. מספר הנספים ברעב אינו ידוע במדויק אך לפי הערכות של היסטוריונים נספו בין 3 ל-10 מיליון אוקראינים.
"ההולודומור" תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע באופן ספציפי בלאומיות האוקראינית ובעם האוקראיני", קובע ח"כ חסון, בהמשך כתב חסון כי ישראל הכירה בהרעבת העם האוקראיני אך סירבה, למרות בקשתו של נשיא אוקראינה בעת ביקורו בישראל, להכיר בזה כרצח עם בהגדרה.
"לאור המציאות שבה עשרות מדינות, ביניהן ארצות הברית, איטליה ואוסטרליה, כבר הכירו באסון הכבד הזה כרצח עם ולאור זה שמדובר באסון באסון ההומני הקשה ביותר לאחר השואה במאה הקודמת, אין שום סיבה מדוע כנסת ישראל, המייצגת עם שעבר את איימי השואה, לא תכיר בהרעבת העם האוקראיני כרצח עם ותייחד לו יום זיכרון", אומר חסון.
ויקטור יושצ'נקו, לשעבר נשיא אוקראינה אמר במהלך נאום שנשא במליאת הכנסת בנובמבר 2017 כי "חשובה לנו מאוד התמיכה המורלית, ההזדהות של מדינת ישראל עם כיבוד הקורבנות של הטרור הטוטליטרי נגד העם האוקראיני בשנים 1932 ו-1933. אני רוצה להדגיש שבקרב האומה האוקראינית מתו כל כך הרבה אנשים מרעב שבשנים הללו איבדנו אולי יותר מאשר איבדנו בזמן מלחמת העולם השנייה".
הצד הרוסי כאמור לא אהב את ההצעה, והבוקר דווח בגל'צ כי גורמים במשרד החוץ הרוסי הזהירו ש"אם החוק יקודם נגיב חריפות, ויהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על היחיסת בין המדינות". ואילו שגרירות רוסיה בת”א הוסיפה: "מצער שבכנסת הכינו הצעת חוק המעוותת את ההיסטוריה".