אאא

דף כה

1. מקראות סתומים. 2. עמודת השמש. 3. הזהירות מגוי.

א.   ביאור מקראות סתומים ומקורם 1. שירת הפרות, כדלעיל. 2. ספר נקרא דביר בפרסית דביר, והמקור לכך מהפסוק ושם דביר לפנים קרית ספר. 3. נדה דשתנא, דרך נשים לי. 4. עמידת השמש ע"י יהושע כתובה על ספר הישר, נרמז בספר בראשית של האבות בכך שנאמר וזרעו יהיה מלא הגוים. 5. עמידת השמש היתה כיום תמים, ופליגי לקמן כמה שעות עברו מזריחת השמש עד לשקיעתה: 24, 36, 48, 60. 6. ללמד את בני יהודה קשת כתובה על ספר הישר איזהו ספר הישר והיכן נאמר על שבט יהודה: בספר בראשית ידך בעורף אויבך, במשנה תורה על שם ועשית הישר והטוב נאמר ידיו רב לו, או בספר שופטים שנאמר שם איש הישר בעיניו יעשה נכתב למען דעת דורות ישראל ללמדם מלחמה, ויהודה עלה בתחילה. 7. שאול קבל מהטבח בהוראת שמואל את השוק והעליהָ, וזוהי: האליה הסמוכה לשוק, החזה שמונח ע"ג השוק בשעת התנופה, או שופי המונח ע"ג השוק.

ב.   עמידת השמש ע"י יהושע היתה פעמיים, בחצי השמים ולפני השקיעה, ופליגי כמה שעות היו באותו היום מזריחת החמה עד לשקיעה  ומנין 1. כ"ד שעמדה פעמיים שש שעות כל היום היו כיום תמים. 2. ל"ו, שעמד פעמים י"ב, ועמידתו כיום תמים. 3. מ"ח, עמדה י"ב ואח"כ כ"ד שעמדה פעמים כ"ד שעות כיום תמים, דמקיש את עמידת חצות היום לעמידת לפני השקיעה. וכן עמדה חמה לנקדימון, ולמשה בגז"ש אחל או תת, או שנאמר ורגזו וחלו. 

ג.    כיצד יהודי להזהר משפיכת דמו ע"י גוי 1. אסור להתייחד עם גוי. 2. נזדמן לישראל גוי בדרך, טופלו לימינו. 3. גוי חגור סייף, לימינו. 4. גוי אוחז מקל, לשמאלו. 5. בעליה או בירידה, יהיה הגוי למטה והישראל למעלה כדי שלא יפילנו. 6. לא יתכופף אף במישור, כדי שלא ירוצץ את גלגלתו. 7. אם שואלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כמו שעשה יעקב אבינו לעשיו, וכן עשו תלמידי ר"ע לליסטים ישראל ושבחו את ר"ע, ותלמידי רב יהודה עשו כן לגנבי בבל וקללו את רבם ומשום כך שמתום.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כה

  1. ביאור מקראות סתומים ומקורם (7)
  2. מתי ביום עמדה השמש ע"י יהושע, והדיעות כמה שעות היה אותו היום (4)
  3. כיצד על ישראל להזהר כאשר הוא נמצא במחיצת הגוי (7)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 

דף כו

1. התעסקות עם הגוי. 2. הורדה לבור

א.   דיני התעסקות עם הגוי 1. לידה, ישראל לגוי אסור כיון שמיילדת בן לע"ז אבל בשכר שרי משום איבה בחול ולא בשבת, וגויה לישראל חכמים מתירים כאשר אחרים רואים ור"מ אסר שמא תניח ידה על ראשו ותהרגנו, וקמ"ל דר"מ אוסר אף כאשר אחרות רואות אותה. 2. הנקה, ישראלית לגוי אסור אפילו בשכר כיון שמגדלת בן לע"ז, וגויה לישראל לחכמים מותרת ברשות הישראל ולר"מ אסור שמא תתן סם על דדיה ותמיתנו בכך, וקמ"ל דאפ"ה רבנן שרו. 3. מילה, ישראל לא מל גוי לרפואה אלא לשם גרות בלבד, וגוי לישראל חכמים שרו אם אחרים עומדים ע"ג ור"מ אוסר שמא יטה את הסכין ויעשנו כרות שפכה. 4. ריפוי, ישראל לגוי רק בשכר, וגוי לישראל רק ריפוי ממון דהיינו בהמתו ולא ריפוי גופו וכדלקמן. 5. תספורת, גוי לישראל לר"מ אוסר ולרבנן שרי אם מסתפר ברה"ר או ברה"י כאשר רואה במראה משום שנראה כאדם חשוב, וישראל לגוי שרי עד שיגיע שלש אצבעות סמוך לבלוריתו ואז שומט ידו.

ב.   דיני ההורדה לבור 1. גויים ורועי בהמה דקה לא מורידין ולא מניחין לו לעלות אף בשכר, ונשמט מאיבה ע"י: שנוטל מדרגה ואומר שזה כדי שלא תפול עליו חיה, מכסה הבור באבן ואומר כדי להעביר ע"ג בהמותיו, ומסלק סולם ואומר שצריך להוריד את בנו מהגג. 2. המינין והמסורות מורידין ולא מעלין, ומין זהו מומר להכעיס או העובד ע"ז. 3. מומרים פליגי אי מורידין ולא מעלין או שנאמר עליהם לכל אבידת אחיך, ופליגי אם מומר זהו דווקא לתיאבון או אף להכעיס.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כו

  1. דיני התעסקות עם הגוי (5)
  2. דיני מעלין ומורידין לבור (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com