דף כז
1. מילה בגוי לר"מ. 3. הנפ"מ. 3. רפואה בגוי.
א. מקשינן סתירה בדברי ר"מ, דהכא אוסר לגוי למול ישראל, ובמקום שיש רופא כותי או גוי לר"מ ימול הגוי ולר"י הכותי. ומתרצינן 1. איפוך דלר"מ ימול הכותי ולר"י הגוי, ודחינן דר"י פוסל מילה בגוי שנאמר ואתה את בריתי תשמור. 2. ר"מ מתיר ברופא מומחה, ודחי דר"י אוסר אף לכותי למול כיון שמל לשם הר גריזים וכתיב לה' ימול, ורבי יוסי שרי ולא מצריך למול לשמה דלה' קאי על פסח. 3. למסקנא איפוך, לר"מ גוי אסור ולר"י גוי שרי וכותי אסור, ור"י הנשיא איהו פסיל גוי מלמול.
ב. המקור למ"ד שמילת גוי פסולה, לרב ואתה את בריתי תשמור ולרבי יוחנן המול ימול, ומפרשינן מאי נפ"מ 1. גוי מהול, ודחי דהאומר קונם שלא יהנה מערלים אסור במולי הגויים. 2. ישראל שמתו אחיו מחמת מילה, ודחי דהאומר קונם שלא יהנה ממולים אסור בערלי ישראל. 3. למסקנא אשה שאינה בת מילה אך הויא בכלל המול ימול. ולמ"ד אשה לא מלה, צפורה מלה ע"י שליח או היא התחילה ומשה סיים.
ג. דיני רפואה ע"י גוי 1. אין מתרפאין מגוי חולי שיש בו סכנה, ופליגי האם גדרה דבר שמחללין עליו את השבת או מכה של חלל, ונפ"מ גב היד וגב הרגל שאינו מכה של חלל. 2. בדבר שאין בו סכנה, לרב יהודה אסור אפילו ריבדא דכוסילתא, ולר"י שרי. 3. מותר לשאלו האם סם פלוני יפה או לא, כיון שחושש שישאל אחרים. 4. ספק חי ספק מת לא מתרפאין, ובוודאי מת מתרפאין, ולא חישינן לחיי שעה כמו שמצינו בגיחזי, אך במינות אסור אף שנאמר וחי בהם משום דמשיכא, וכדאשכחן בבן דמא. 5. שרי לאדם חשוב להתרפאות מגוי משום דמרתתי, וכן למי שבעצמו רופא וכדאשכחן גבי רבי יוחנן, וגבי רבי אבהו רצו להרגו משום ששנאוהו ביותר.
שאלות לחזרה ושינון
- הסתירה בדעת ר"מ במילה ע"י גוי וכותי, וכיצד מוקמינן (3)
- המקור למ"ד מילת גוי פסולה ולמאי נפ"מ (3)
- דיני רפואה על ידי גוי (5)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com