אאא

מנין הגיע אלינו המנהג להתחפש בפורים, לעטות על עצמנו דמות שזרה לנו, להסתתר מאחורי מסכה? מנהג המקובל בארץ ישראל ובתפוצות שלעתים גורם לנו להרים גבה ולתהות מה בעצם עומד מאחוריו והאם כל הקרנבל הזה אינו מיותר?

אחת הסיבות לעניין מובאת במגילת אסתר המגוללת את סיפורה של אסתר המלכה אשר בתחילה, לא חשפה בפני המלך אחשוורוש את העובדה כי היא יהודייה.

סיבה נוספת היא שבעת שמרדכי היהודי, דודה של אסתר המלכה, נתבשר על הגזירה האכזרית שהוכרזה נגד העם היהודי, "להשמיד, להרוג ולאבד", הוא התכסה בלבוש שק ואפר וכביכול התחפש בעצמו לאבל.

בנוסף, בספר בראשית מתואר כיצד רבקה עטפה את ידי יעקב ברצועות של פרווה כדי שאביו יחשוב שעשיו הוא העומד מולו ואולי יואיל ליתן לו את הבכורה שכה חפץ בה. כמו כן, ישנן מעשיות נוספות במקורות הממחישות לנו שישנם רבדים נוספים לטקס ההתחפשות והוא אינו פשטני וחיצוני כפי שנדמה לנו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בואו נודה על האמת, גם כיום, בימות השנה, אנו חוטאים בלבישת תחפושת מדי פעם, בגד המציג את הלובש בזהות שונה מזהותו האמיתית. אנו מטשטשים את הפרטים הפחות נעימים בחיינו ומבליטים את הטובים, נותנים להם במה גבוהה מדי, מגזימים מעט לפעמים, מתרחקים מהאמת.

זה בסדר, לגיטימי ומובן, אין עניין לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אך בואו נהיה טיפה יותר נאמנים לעצמנו, למי שאנחנו, נהיה כנים יותר, נודה שגם אצלנו לא הכל מושלם וחיי היום יום שלנו אינם מורכבים מרגעים העטופים תדיר בצלופן מרשרש וסרט מסתלסל.

כנות ואותנטיות הן תכונות כובשות ומקרבות לבבות (כמובן בגבול הטעם הטוב), אך הפכו נדירות במחוזותינו ואינן מוערכות דיין.

בואו ניתן להן יותר מקום ונשאיר את התחפושות לפורים.