אאא

דף לט

1. דגים. 2. נאמן.

א.   דיני דגים כשרים וטמאים 1. דג שאין לו סנפיר וקשקשת ועתיד לגדל לאחר זמן כגון סולתנית מותר. 2. יש לו ועתיד להשיר מותר. 3. קרבי דגים ועוברן ניקחין מכל אדם כיון שחזקתם מגיעים מנהרות שאינם מגדלים דגים טמאים, וכמו צחנתא של נהר בב עד ששפכו לשם נהרות אחרות. 4. חמור ים שרי, ושור ים אסור. 5. שפר נונא מותר, וקדש נונא או קבר נונא אסור. 6. דגים שלא ידעו האם הם מותרים, הכשירום אחרי שמצאו בהם קשקשים.

ב.   מי נחשב לנאמן שיהא מותר לקנות ממנו 1. רבי יוחנן התיר לקנות חלתית מעבדו של רבי לוי אף אחר שמת, דעבדו של חבר הרי הוא כחבר. 2. אשת חבר הרי היא כחבר אף אחר שמת ובחזקתן עד שיחשדו, וכן הדין גבי חצר שמוכרין בה תכלת. 3. אשת ע"ה או בתו שנשאו לת"ח וכן עבד ע"ה, צריכים לקבל דברי חבירות. 4. אשת חבר או בתו שנשאו לע"ה וכן עבדו, פליגי אי צריכים לקבל דברי חבירות. 5. הדין לשלוח ביד גוי: חבי"ת אסור בחותם אחד, והפירוש להו"א חלב ולמסקנא חתיכת דג בשר יין ותכלת. אבל חמפ"ג שרי, חלתית מורייס פת וגבינה, ולמסקנא אף חלב. 6. בסוריא אסור ליקח מחנוני שאינו מומחה ימ"ח מח"ג, יין מורייס חלב מלח סלקונדית חלתית וגבינה. 7. אם נתארח אצל בעה"ב מותר, כיון שאוכל של היתר ושולח לו ממה שאוכל.

 

שאלות לחזרה ושינון

  1. דיני דגים כשרים וטמאים (6)
  2. מי נחשב נאמן בכדי שיהא מותר לקנות ממנו (7)

דף מ

1. המותרים באכילה. 2. כשרות דגים.

א.   דברים של גויים המותרים באכילה 1. חלב שישראל ראה שהגוי חלבו, ואף שיש לו דבר טמא בעדרו אם הישראל יכול לעמוד ולראותו. 2. דבש, דא"א לערב בו וליכא בזה משום בישולי וגיעולי עכו"ם. 3. דבדבניות והן אשכולות, ואף שהן מנטפות אין בהן משום הכשר כיון דלא בעי למשקה. 4. כבשין שאין דרך ליתן לתוכן יין וחומץ. 5. טרית שאינה טרופה, פליגי אי סגי שיהא ניכר ראש או שדרה או דבעינן ראש ושדרה. ופליגי האם נחלקו בגופן או רק בצירן אבל לאכול גופן בעינן לכו"ע ראש ושדרה, ור"פ בעי ראש ושדרה של כל אחת. 6. ציר שיש בה כלבית, בסתומות בעי אחת ובפתוחות שתים. וגוי שהביא ספינה עם חביות ויש באחת כלבית, פתחות כולן מותרות ובסתומות רק היא מותרת. 7. עלה של חלתית, ושרי אף קרטין הדבוקין בו דתלינן שנשמטו ממנו. 8. זיתי גלוסקאות המגולגלין, וקמ"ל אף ברפו טובא דתלינן שזה מחמת שמנן ולא שנתן יין, ולרבי יוסי שלחין אסורין אם אוחזו בידו וגרעינן נשמטת 9. חגבים הבאים מהאוצר מותרין ומלפני החנוני אסורין כיון שמזלף עליהן יין, וכן בכהן החשוד למכור תרומה לשם חולין מאוצרו שרי כיון שירא שיפקירו את כל אוצרו. 10. יין תפוחים מהאוצר מותרין, ומה שבשוק אסורין. וכן רבי יוסי ורבי התרפאו ביין תפוחים בן שבעים שנה.

ב.   דיני כשרות דגים 1. בדגים שראשם דומה לדג טמא, צריך שיהא ראש ושדרה ניכר. 2. רשב"ג התיר בחתיכות דג שנמצא סימן באחד מהן, ור"פ דבעי ראש ושדרה של כל אחד מוקי בחתיכות שוות והקמ"ל דלא חיישינן דאתרמי דומה. 3. ספינת דגים, ר"ה שרי כיון שמצא קשקשים ורבא אסר, ופליגי האם נחלקו באכילת גופן או רק בצירן וגופן לכו"ע אסור. 4. קרבי דגים ניקחין רק מהמומחה, וכשאין מומחה פליגי אי בעינן שיאמר אלו דגים ואלו קרביהן או סגי שיאמר אני מלחתים וכן הלכה. 5. עוברי דגים, לרבי זירא בעינן מומחה דדג טמא משריץ מבפנים, ולרב דוסתאי ל"ג עוברן. 6. אמרינן כסימני ביצים כך סימני עוברי דגים ובעינן מומחה בעוברין כשנימוחו, ולר"ד כך סימני קרבי דגים ומשכחת לה בשילפוחא.

הדרן עלך פרק שני דעבודה זרה!

שאלות לחזרה ושינון

דף מ

  1. הדברים של הגויים המותרים באכילה (10)
  2. דיני כשרות דגים (6)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com