אאא

כולנו פוגשים בפורים את "סיירות המגבית" של עולם הישיבות. המשודרגות שבהן נוסעות ברכבים וטנדרים מפוארים לבתי הנגידים העשירים באזורי אנילביץ' בבני ברק ורחביה בירושלים, וה'משונמכות' שבהן נעות רגלית בין אברך חשוב ברחוב סורוצקין בירושלים לר"מ שיעור ג' בישיבה קטנה ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק.

"כיכר השבת" שוחח עם הת"תניקים המובילים בעולם הישיבות וגיבש לכם יום בחיי ת"תניק (תומכי תורה-ניק). הכתבה נעשתה ברוח ימי הפורים.

בוקר של פורים, ניחוחות של יין עדיין אופפים את החדר, הווסט הצבעוני מוטל אי שם בפינה והתרבוש כנ"ל. מיודענו הת"תניק עדיין הפוך מאירועי אמש, העיניים עצומות אבל בחלומות הוא מתרוצץ במרץ למלא את קופת הת"ת...

אותה תנוחה, רק אחרי 15 'נודניקים' בשעון המעורר של הפלאפון הכשר – 'כי הרבית' – מיודענו עדיין ישן.

יקיצה מבוהלת ומבט חטוף בשעון: מה עם זמן 'קרישמע'? איפה אשמע מגילה? חייבים לקום!

מיודענו ארוז כיאה ומוכן לתפילת שחרית, אולם דאגה ניכרת על פניו. ב-9:45 ההסעות מגיעות ו"החבר'ה" עדיין במיטות. צריך להעיר את כולם דחוווווווף, לדאוג להם למניינים, לקריאת המגילה, לארוחת בוקר - הרי הצבא צועד על קיבתו.

המגאפון נשלף: סירנה וציפצופים לא ברורים ממלאים את חלל הפנימיה, גם אחרון הנרדמים לא נשאר אדיש, ראש הת"ת נמרץ, אולי נמרץ מידי, מסתובב בין החדרים ומנסה למשוך בכח את השיכורים מאמש מהמיטות, הכל בחיוך רחב ובהומור ישיבתי מוגזם.

"ברכו את ה' המבורך".. ראש הת"ת, להלן האיש הכי ערני בסביבה בשעה זו ניגש לזרז את התפילה מעמוד החזן. כל זה כמובן בחדרי השיעורים הצדדיים: "תפילה בישיבה היא לא פונקציה בפורים". ב-09:08 הקהל נמצא ב"נקדש את שמך בעולם"...

מחפשים בעל קורא למגילה. גם ב-9:35 עדיין מחפשים בעל קורא למגילה. רק ב-9:45 סוף סוף נמצא אברך + מגילה... הקב"ה יודע מתי נסיים כאן...

"אני מקנה לך את השוקו, אתה תקנה לי את הלחמניה והוופל המצופה" - 'בו ביום' נוסח עולם הישיבות. מיודענו מקיים את המצווה רגע לפני שיוצאים לדרך.

המגאפון נשלף שנית והפעם איש לא יעצור אותו: ראש הת"ת, חמוש בתרבוש ועטוף בווסט צבעוני, הודף את אחרוני הסועדים מארוחת הבוקר ומצייד את היוצאים לדרך בוורט קצרצר בעניין "חובת הנתינה" מתוך הספר של המשגיח "קיימו וקבלו".

בוקה ומבולקה: כבר שעה שהטנדרים ממתינים, אך ל"חבר'ה" יש זמן. קמט דאגה ראשוני ניכר על פרצופו של מיודענו הנמרץ: 3 טנדרים עוד לא יצאו לדרך והאוטובוס עדיין ממתין לאחרוני המתרימים... המונה דופק, הזמן קצר והמלאכה מרובה.

כוס קפה ראשונה: אנחת רווחה נפלטת מפיו של מיודענו, סוף סוף כולם בדרכים. אבל השקט לא נמשך הרבה זמן.

סערה במשרדי הת"ת (להלן: החדר שבין חדר הכביסה למקלחות, אי שם בסוף המסדרון. כל השנה מחסן סמרטוטים - אבל בימים אלו מותקנת בו דלת ומנעול, ומכאן מנהלים את העולם).

אברך ממוקירי הישיבה מגיע כשקית "המקום הנכון" בידו, ובתוכה שני טלפונים כשרים, פנקסי קבלות של הת"ת וגם הרשימות הסודיות של התורמים – שם כותבים הת"תניקים למתרימים כמה ניתן להוציא מבעל הבית וגם מה השירים החביבים עליו. לפעמים מוסיפים תיאור משלהם, כגון: "עשיר", "קמצן", "אוהב ספורט", "להגיד ווארט", "לא שיכורים!" ועוד כיד הדמיון. את כל הטוב הזה שכחו קבוצת בחורים מוועד שלישי בביתו של האברך אליו באו אתמול בלילה - אין צורך לומר שרשימות אלו הן הנשק הסודי של הת"תניק, ואסור באיסור חמור לחשוף אותם לעין התורמים.

טלפון למוקד: בחור מוועד א': "אני לא מוצא את הקבוצה שלי". מיודענו הבקי ורגיל בכגון הא, ממהר לעיין ברשימות, מוצא את המספר של ראש הקבוצה ומתווך בינו לבין הבחור.

משעמם במשרדי הת"ת: הוופל המצופה ממשלוח המנות של הבוקר נשלף. שתי דקות לאחר מכן, ב-11:44, המנון הת"ת מושמע ברמקולים: "באש ובמים לת"ת כולם אוספים, מתחת השמים עוזרים לחתנים"...

הווסט מהודק מאי פעם, התרבוש מונח בקפידה על הראש, מיודענו מיצה את המשרדים והוא ארוז ומוכן ליציאה. המשרדים ננעלים. אממה, 20 דקות לאחר מכן, מיודענו עדיין בסידורים אחרונים, בתווך, מתקיים מפגש עם בוגר הישיבה שבא לתרום "בו ביום" - כולל השאלה "נו הרב אקסטר עדיין שולט?".

המונית מגיעה, מיודענו כבר מבושם מעט – זווית התרבוש מעידה על כך. בשקית שוכן כבוד גראנד ארזים מובחר (ההוא ב-28.90), והחבורה יוצאת לכיוון ביתו של דן גרטלר!

המונית עדיין בפקק של רבי עקיבא. בהחלטה חפוזה החבורה יורדת מהמונית. ויכוח קל עם הנהג מסתיים בנסיון התרמה כושל לת"ת. בחוץ, נפגשת החבורה ברחובות הצוהלים של בני ברק, ועורכים מפגש אקראי עם בני וועד שני (3 מתוך 5. שניים כבר שתו לשוכרה ונרדמו בביתו של חנניה צ'ולק, פאדיחות!). 

אי שם, במקום סודי בפאתי בני ברק, נפגשים מיודענו וחבריו עם המתחרים הכי חזקים - הבחורים מהת"ת של "תפארת שלום בער". הם מתחרים כל השנה, ועכשיו הם מתחרים ראש בראש על ליבו של הנגיד.

"ממלא ממלא, ממלא כל עלמין".... יואלי קליין ואהרל'ה סאמעט מעיפים את התרבושים בסלון המפואר של הנגיד. גם מיודענו, וגם ההם מ"תפארת שלום בער" ממתינים בתור. אבל כעת הנגיד רוקד את ריקוד הקוז'אקים עם "עזר נישואין טשכנוב". הנגיד לא שם לב, זה בדיוק הזמן לתדלק ביין משובח ולהתסער על עמדת ה'פטיפורים'. 'עד דלא ידע' בין שוקולד 'שמרלינג' לשוקולד של 'כרמית'.

האקורדיון נשלף, ויש גם את ההוא עם הגיטרה – אמנם המיתרים קרועים, אבל זה נראה מרשים. 'והנה ה' ניצב עליו'. דמעו מבצבצות מעיני הנגיד, ומיודענו מבליע חיוך קל ומסמן לסגנו: "שיחקנו אותה".

על מדרגות הטירה: ראשי הת"ת פותחים בחשאי את המעטפה שקיבלו ונדהמים לגלות לא פחות משמונה אלף דולר.

"צורת הלב - נהההה"... ראשי הת"ת מסיימים את הריקוד הספונטני ומזדרזים לסעודת הפורים המיתולוגית בבית הרב מרקוביץ'.

על הדרך, ממהרים להשלים כתובת שקבוצה מוועד שני פספסה. הפעם לא מדובר ב'נגיד' או בטירה מפוארת, אלא בשווער אמיד בלבד של חתן טרי מהישיבה. ברשימה הסודית כתוב: "מר קצבורג הוא הבעלים של מאפיית האחים קצבורג, חובה להגיד לו: 'אם אין קמח אין תורה' ושאצלנו אוכלים רק את עוגיות הפרג הידועות של האחים קצבורג".

המיקום: זוננפלד 7, שכונת 'רמת אלחנן', קומה אחרונה - המעלית מקולקלת. מיודענו וידידיו הצמודים, להלן: הווסט, התרבוש ופנקס הקבלות ניצבים שם דרוכים מאי פעם, ניחוחות המאפים הפריכים כבר עולים באף, דפיקות הלב מואצות... צלצול בפעמון.

השולחן נראה כבר ערוך לסעודה, בראשו יושב הרב קצבורג (להלן: השווער הטרי) מיודענו ראש הת"ת פוצח במונולוג מסעיר: "נו, הרב קצבורג, זכית בצביקה לפקוביץ' מבחירי "חדוות" – יש לזה מחיר... מה תתנו לנו?" ומוסיף להדק את המסר: "והלוא, לא כולם יזכו בשווער אמיד בעל מאפיה מפורסמת".. הרב קצבורג עונה בשאלה: "אם תקלע לטעמי, תקבל במקום אלף דולר"..

- מה המאפה הכי טוב שלנו במאפיה?!

במורד המדרגות של זוננפלד 7, בכיס הווסט מונחים 368 שקלים כמניין "בורקס" – פרס תנחומים. עכשיו הדרך לסעודת החג בביתו של המשיב הנערץ ר' שמעון מרקוביץ' קצרה מאי פעם.

"אם מצאתי חן בעיניך המלך"... ריקודים סוערים במהרש"ל 12. הבוקסות צורמות ורועדות, אבל השמחה בבית המשיב בעיצומה. לכאן מגיעות כל הקבוצות והסיירות בסיומו של יום מגבית מוצלח. כעת מגישה הרבנית צילה (מורה ליהדות בכהנא) מנת פתיחה יוקרתית-כבד מטוגן השוכן כבוד על מאפה דגנים קלוי.

"...אם לא יהיה קיימו איך יהיה קיבלו?" ר' זאב קלמנוביץ' מק"ק בוועד ג' + אחראי על הגנרטור, מצטרף לסעודה ומענג את הנוכחים בנופך רוחני.

"באש ובמים לת"ת כולם אוספים".. הדלת כמעט נעקרת ממקומה, לבית פורצת בסערה הסיירת המובחרת של ועד שישי (עשו 21 אלף שקל בהרצליה + הבטחות לחולצות פורור תווית זהב! לכל החתנים) הסעודה המיתולוגית בעיצומה. 

רגעי השיא: "אלי ציון ועוואאוואאריה"... מאיר לווינשטיין החזן של הישיבה, עטוף בטלית עוצם עיניים ומניף את ידו הימנית – מחקה אחד לאחד את המשגיח הזקן ר' שמעלק'ה שושן במיטב של תשעה באב.

חצי שעה אחרי: בום בום, שששש ננוווו.."אברהם יגל יצחק ירנן" שששש... - מיודענו ומעריציו לא מוצאים דרך בעיצומה של מנחה לשבת...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"היו, היו משתגעים ומתלהטים אחריה..." הערב יורד והאורות כבים. המשגיח תמיד אומר שעכשיו זה ה"נעילה" של פורים. אווירת הנעילה משתלטת על הסלון במהרש"ל 12. מיודענו וחבריו נופלים זה על צווארו של זה תוך שירה ודמעות...

מסיימים פורים בבית הראש ישיבה ה-א-ג-ד-י ר' חגי שכניק (בוגר היישוב, אבל היום אחד משלנו) במעמד שאיש לא רוצה לפספס. כעת יכריז ראש הת"ת על הסכום שנאסף לקול תרועת המתרימים.

הסגולה לזיווג: בעיצומם של הריקודים, עוצר ראש הישיבה הכל ומברך את המתרימים בזיווג הגון, "בזו השנה".

לשנה הבאה ב"חדוות" הבנויה.

(קרדיטים: גרשון אלינסון, נתי שוחט, יונתן זינדל, יעקב לדרמן, אנה קפלן, מרים אלסטר, לירון אלמוג, יעקב נחומי, סרגיי אטל, תומר נויברג, רועי עלימה, מיכל פתאל, דריו סאנחז, גרט מילס, קובי גדעון, דוד כהן, אדי ישראל - פלאש 90, י' בלינקו - חב"ד אונליין ועמוס בן גרשון לע"מ).