פרופ' זליכה: "החרדים המצטיינים ביותר בראיית חשבון"

רגע לפני תחילת ההרשמה ללימודים, יצאנו לבדוק מהם המקצועות המובילים שיביאו אתכם לעתיד מובטח עם פרנסה בכבוד. כיכר השבת בשיתוף הקריה האקדמית אונו בפרוייקט לימודים מיוחד (לימודים, שיווקי)

פרופ' ירון זליכה. (צילום: Olivier Fitoussi /FLASH90)

ההרשמה ללימודים בשיאה, וההתלבטויות גוברות. מהנדסה ועד נדל"ן, ממשפטים ועד ראיית חשבון, המגזר החרדי כבר שולט במוסדות הלימודים לתואר ראשון, והשאלה הגדולה מכל עדיין נשארה: מהו מקצוע העתיד?

כיכר השבת בפרוייקט לימודים מיוחד יוצא לבדוק אחר המקצועות המובילים לתואר ראשון שיכולים להביא את בוגריהם הכי רחוק שעכשיו.

ראיית חשבון מסתבר, למרות יוקרת התואר והקושי לעבור אותו, עדיין נחשב בטעות למקצוע ליושבי משרדים בלבד עם מחשבונים, והסטיגמה הידועה מכול: משעמם, משעמם, משעמם.

נכון, ישנם כאלה שעשו חיל בלתי רגיל בראיית חשבון כמו פרופ' רו"ח ירון זליכה, מראשי הכלכלנים בישראל, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר והיום מכהן כראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

האם מראיית חשבון אפשר להתברג במשק הישראלי או שזהו מקצוע לשכירים בלבד? למה זה דורש פלפול מהישיבה, ואיך תוך 10 שנים אתם במשכורת של 20,000 ש"ח? יצאנו לבדוק בראיון מיוחד עם מי שהפך את ראיית החשבון למקצוע מבוקש - פרופ' ירון זליכה.

הדרך להפוך למנכ"ל חברה עוברת בראיית חשבון

ישנן דעות קדומות שגויות על ראיית חשבון, שהוא אחד המקצועות הוותיקים ביותר בקרב האנושות. "האגדה האורבנית" הידועה אומרת שצריך ידע מתמטי נרחב, בכל זאת קוראים לזה ראיית "חשבון". פרופ' זליכה ממהר להפריך זאת:

"בהחלט זה אינו כך. משוואה עם נעלם אחד זה אולי הידע המתמטי העיקרי לו נדרשים רואי החשבון. ואנו מכינים ומלמדים את הסטודנטים למעבר לכך. זה נכון שהשפה החשבונאית היא שפה של מספרים, אבל זה לא אומר שצריך ידע נרחב במתמטיקה".

לפי פרופ' זליכה מי שהולך לראיית חשבון הוא לאו דווקא עם ראש ריאלי: "אתה צריך להיות סקרן, חרוץ, והכי חשוב: שאפתן ורוצה להגיע לקדמת הבמה, אבל ידע במתמטיקה ממש לא".

למעשה, הביטוי "רואה חשבון" הוא מתעתע כי בכל זאת מופיעה בו המילה "חשבון", אבל למעשה הדגש הוא דווקא על המילה הראשונה "רואה" - תפקידו ההיסטורי הוא לראות את מצב העסקים ואת האסטרטגיה שבה הם הולכים והדגש הוא על הראייה, מבחינת אמינות כדי שמי שמשתמש בדוחו"ת הכספיים יוכלו להיות בטוחים שהכול בסדר, החברה או ההשקעה צועדים בכיוון הנכון ומי שאחראי זאת הוא מי שמראה להם שהכל בסדר - רואה החשבון.

האם ראיית חשבון היא מקצוע משעמם?

אנחנו לרוב מדמיינים את רואי החשבון ספונים בחדרים חשוכים עם אלפי מסמכים וחישובים ובקושי רואים אור יום. אז מה בעצם התפקיד של רואה חשבון, מה הוא עושה? גם אגדה זו אינה נכונה בעולם המודרני. אמנם, התפקיד הקלאסי של רואי החשבון במשרדי רואי חשבון הוא הביקורת הכספית של דוחו"ת החברות, אבל למרבה ההפתעה את זה עושים רק חלק קטן מרואי חשבון:

"רוב רואי החשבון הולכים ללמוד ראיית חשבון כדי להיות מנהלים בכירים במגזר העסקי", אומר פרופ' זליכה, "למעלה ממחצית(!) המנכלי"ם של 500 החברות הגדולות בעולם הם בעלי רקע של מנהל עסקים, חשבונאות וכלכלה".

למה זה ככה? "בעצם, מה התפקיד של מנכ"ל? לקחת את המשאבים של הארגון ולהביא מקסימום רווחים. אם פיתחת מוצר חדש אתה צריך לדעת איך לתמחר אותו, אבל איך תדע איך לאמוד את העלויות השונות? למשל, אתה יצרן של מחשבים - אבל אתה לא מייצר רק מחשבים, אתה מייצר גם מדפסות, מכונות צילום ועוד, יש לך מטה של החברה שמשרת את כלל המוצרים, אז איך אתה מחלק את העלויות בין המוצרים השונים? איך תדע לכמת לכל מוצר כמה שווה שכר העובד, החשמל, תהליכי הייצור ועוד, איך תתמחר את המוצר? איך תדע להקצות את העלויות השונות? ואם תתמחר יותר מדי יקר ואז לא תוכל למכור אותו, ואם תתמחר יותר מדי בזול אתה תפסיד. בלי רקע בראיית חשבון יש לך נחיתות בתחרות העסקית כי אתה מתחרה מול פירמות שכן יודעות לתמחר נכון ולהרוויח".

בחזית הפעולות העסקיות המשמעותיות

פרופ' זליכה מחדד את ההבדל המשמעותי בין התפקיד ההיסטורי והישן של רואי החשבון, לבין תפקידם היום שיש להם חלק משמעותי בחזית הבמה העסקית: תמחור המוצרים והשירותים - אם לא תדע כמה עלה לך, לא תדע כמה לגבות, ואם לא תדע כמה לגבות - אתה בכל מקרה תפסיד.

דוגמא נוספת בבנקים, רקע בראיית חשבון הוא קריטי לנתינת אשראי ומדידת הסיכונים כמה אשראי לא יפרע, ואיך לתמחר את הסיכון הזה. וכן ניתן להביא דוגמא מהתרחבות של חברה וקניית חברות, רק רואי חשבון ידע לנתח את הדוחו"ת הכספיים שלהם ותזרימי ההשקעה ועוד אלפי נתונים שצריכים להיבדק לפני שחברה מתרחבת. הסיכוי שמנכ"ל עם רקע בחשבונאות יצליח יהיה גבוה משמעותית ממנכ"ל בלא רקע כזה ולכן חלק הולך וגדל מהמנכ"לים באים עם רישיון רואה חשבון.

כך גם בתכנון מס. נכון מראש מנכלי"ם או מנהלי כספים עם רקע בחשבונאות יכולים לתכנן מראש וכך ליצור חסכון ממס שייצר יתרון תחרותי משמעותי מול מתחרות שלא השכילו לתכנן את בסיס המס שלהם מראש.

רואי החשבון הופכים להיות מנכלי"ם וסמנכ"לי כספים, וכאמור, למעלה ממחצית ממנהלי 500 החברות הגדולות בעולם הם עם רקע בחשבונאות, מנהל עסקים וכלכלה. כך גם מנהלי בנקים, חשבים, גזברים, קציני אשראי, מנהלים בחברות ביטוח, חלק נכבד מהמנהלים הבכירים בחברות הגדולות הם רואי החשבון: "רוב הסטודנטים לראיית חשבון הולכים ללמוד זאת בשביל להפוך למנהל".

כך יוצא שראיית החשבון פותחת פתח לניהול עסקי לכלל הענפים במשק: נדל"ן, בנקאות, ביטוח, השקעות, מסחר, קמעונאות ועוד, בראיית חשבון הסטודנט מקבל כלים מאוד מגוונים. במיוחד בדורנו שהגיוון בעולם התעסוקה הוא מאוד דינמי.

אבל רגע, מה עם השכר?

רואה חשבון שמסיים את התואר, תוך שנה שנתיים מגיע לרוב ל-10,000 ש"ח בחודש, ותוך 10 שנים הוא יכול להגיע גם ל20,000 ₪ ולמעלה מכך. השכר הוא גבוה".

החסרונות: אין ארוחות חינם והלימודים לא פשוטים בכלל

עד עכשיו הבאנו את היתרונות הרבים של ראיית החשבון. אבל הסטודנט שניגש ללמוד את המקצוע צריך לדעת שהלימודים לא רק שלא פשוטים, הם אפילו קשים: "אין ארוחות חינם", אומר פרופ' זליכה שמשמש כראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, "אם אתה רוצה בלימודים קלים, אז בסוף התואר אתה תפגוש עוד עשרות אלפים שלמדו בדיוק כמוך ויתחרו על המשרות הספורות שיש עבור התואר הקל. אבל בראיית חשבון, וזו נקודה חשובה, יש ביקוש לאלפיים רואי חשבון בשנה אבל לומדים רק אלף".

בראיית חשבון בשנים האחרונות אין כל בעייה למצוא סטאז': "אנחנו כבר 3-4 שנים במצב שבו לומדים 1000 סטודנטים ראיית חשבון בשנה, והביקוש הוא לאלפיים. אתה רק מסיים את התואר וכבר חוטפים אותך". המחסור ברואי חשבון הולך ומחריף ולא צפוי להשתנות בעשור הקרוב.

האם יש יתרונות למגזר החרדי בלימודים? פרופ' זליכה נחרץ: "חד משמעית היתרונות של הסטודנטים החרדים הם מהכלים שהם קיבלו מהישיבה. בעצם בשביל ראיית חשבון אתה צריך את הפלפול, בישיבה אתה עושה במילים, ופה במספרים אך הפלפול הוא אותו הפלפול. ולכן החרדים הם מצטיינים בראיית חשבון ואפילו בפער ניכר מהמגזר הכללי. מי שמגיע מהישיבה מגיע עם ראש של תחכום ומחשבה עמוקה".

בקריה האקדמית אונו כבר עברו מחזורים רבים של המגזר החרדי מהסיבה הפשוטה שיש שם קמפוס חרדי נפרד לגמרי עם רב של הקמפוס וכל שנה לומדים 50 סטודנטים מהמגזר באונו. לפי פרופ' זליכה הסיבות ללמוד באונו הן פשוטות:

"יש לנו את המרצים הכי טובים בארץ, בכל מקצוע אנחנו מביאים את המרצה הכי טוב ולא מוותרים בכלום. יש לנו תוכנית מאוד מתקדמת ומקיפה. אבל לא רק, בסופו של דבר אתה עושה תואר במינהל עסקים עם התמחות בחשבונאות וכשאתה מסיים אתה נהיה חשבונאי, אבל כדי להיות רואה חשבון אתה צריך גם לעשות שנת השלמה שבסיומה אתה ניגש ל-2 בחינות מטעם מועצת רואי החשבון. בקריה האקדמית אונו אנחנו מלווים את הסטודנט כמעט עד לשער של הבחינה. לא רק מלמדים את התואר וזהו, אלא מלווים עד לבחינה ממש, ולכן אנחנו כל כך טובים, ולכן אנחנו כל כך מצליחים ואחוזי המעבר אצלנו הם מאוד מאוד גבוהים, ואצל החרדים הם אפילו אולטרה-גבוהים".

"בקרב רואי החשבון החרדים, תמצאו לדעתי שרובם בוגרי הקמפוס החרדי. ביניהם בתפקידי מפקח מס ברשות המסים, מנהלי כספים, מנהלים בכירים בחברות רואי חשבון גדולות, רואי חשבון עצמאיים, מנהלים בבנקים ובחברות ביטוח ועוד" במקומות רבים הם החרדים הראשונים שנכנסים לארגון בתפקידי מפתח ואנו גאים בהם מאד".

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר