אאא

ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין מסר בתחילת השבוע שיחה מיוחדת בפני מאות התלמידים בישיבת פוניבז', לקראת ימי הפורים, בה הרחיב בחיוב להרבות בשמחה בימי הפורים.

"כיכר השבת" מגיש את השיחה המלאה:

אנחנו עומדים לפני פורים, עוד מעט פורים, אדר, ופורים. משנכנס אדר מרבין בשמחה, מרבין בשמחה. איזה שמחה? יש פסוק בקהלת ולשמחה מה זו עושה, לשחוק אמרתי מהולל, סתם לצחוק זה שום דבר, זה מהולל, ולשמחה מה זו עושה, תלוי איזה שמחה, יש שמחה טובה ויש שמחה... תלוי איזה שמחה. 

כתוב ברמב"ם גם כן, בהלכות יום טוב, שמחת יום טוב נצטווינו על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שהשמחה מביאה לידי עבודה, עבודה בשמחה, עבדו את השם בשמחה, עבודה בשמחה, זה השמחה, זה השמחה שיש בה מצוה, שמחה של מצוה, שהשמחה מתוך מצוה, המצוה משמחת. 

זה מדרגה גדולה מאד שמחה של מצוה, כתוב ברבינו יונה שיגדל וישגא מאד, יגדל, וישגא, מאד! שכר השמחה על המצוה, הוא מביא פסוקים, רבינו יונה, מביא פסוקים, שכר השמחה על המצוה, כי כשאדם שמח במצוה, מחמת... שהמצוה משמחת אותו, סימן שהוא מחשיב את המצוה, הוא מחשיב את המצוה עד כדי כך שהוא שמח. 

יש גמרא גם כן דבר כזה, על אחד מן האמוראים, שסמך גאולה לתפילה אני חושב, שכל היום הוא היה שמח, אמרו עליו שהוא אדם גדול, אדם גדול! גדלות, אדם גדול שהוא שמח מחמת מצוה, שהוא עשה מצוה, אז היה שמח כל היום, זה המדרגה, מה שמחשיבים את המצוה זה מדרגה גדולה מאד, האדם מחשיב את המצוה עד כדי כך שזה משמח אותו, משמח אותו עוד-ועוד-ועוד-ועוד, כל היום הוא שמח, זה מדרגה, מדרגה גדולה מאד, שמראה עד כמה הוא מחשיב את המצוה. 

בעיקר זה בתורה, תורה זה משמחי לב, פיקודי השם ישרים "משמחי לב", ותורה לומדים גם "בשמחה", אבל התורה משמחת גם כן. 

אז עכשיו, עומדים לפני פורים, ההכנה לפורים זה שמחה, פורים זה יום של שמחה, פורים, זה יום של שמחה, וגם משלוח מנות ומתנות לאביונים, לשמח אחרים, לא רק בעצמו, לשמח אחרים! זה הענין של שמחה בפורים. לשמח אחרים, שמחה בפורים. אז זה הענין של פורים. 

וגם, בפורים הרי כתוב קיימו וקיבלו, קבלת התורה בסיני היה מתוך יראה כתוב, הר כגיגית, זה השכל מחייב את זה, השכל מחייב את הקבלת התורה, זה הפשט כפה הר כגיגית, כפייה שכלית, כך כתוב, השכל מחייב, אחרת אין זכות קיום בכלל, אז זה נקרא יראה. אבל בפורים קיבלו מאהבה, מאהבת הנס, מאהבה מרגישים את ההנאה בזה, את ההנאה מקיום המצוות, מקיום התורה, זה מאהבה. הנס גרם להתעלות כזאת למדרגה של אהבת השם, אהבת תורה ואהבת השם, אהבה, מתוך אהבה קיבלו את התורה, קבלת התורה. 

עושים מצוות גם כן, קריאת המגילה, מתנות לאביונים, הכל דברים של שמחה, קריאת המגילה זה גם כן, היה נס, פרסומי ניסא, פרסום הנס, מה זה פרסום, לפרסם לאחרים? הפרסום זה משפיע עלי! שאני מרגיש את ההשגחה, מרגישים את ההשגחה. 

אז באמת פורים כתוב, פורים זה יום שצריך ללמוד, יום של התמדה צריך להיות בפורים, בפועל יש קשיים, עסוקים בשמחת פורים, תלוי מי, בעל משפחה עסוק... או שהוא צריך לעזור למשפחה, צריך לעזור, בתוך הבית, עסוקים, אבל הזמן הפנוי כמה שאפשר ללמוד זה חיוב וזכות. 

ידוע שהרבה ישועות, יש מקומות בחוץ לארץ אני חושב, שאלו שצריכים ישועה קיבלו ישועה בפורים, על ידי התמדה בתורה קיבלו ישועה. זה הזכויות שיש בפורים. 

אבל מצד שני יש כאלה רחמנא לצלן, כשיש איזה חשבונות, רוצים... מי שיש לו קפידא על מישהו, בגלל הקפידא אז רוצים להחזיר לו, לצער אותו, מחכים לפורים, יש כאלה, מעשים שהיו. וזה מעשים שהיו שהסוף היה איום ונורא, אלו שבפורים עשו להם היתר לפגוע בין אדם לחברו, נענשו מאד בצורה משונה מאד, בצורה משונה לא בדרך הטבע, דברים שזה לא דרך הטבע, כאלו דברים שזה לא מובן, דברים לא שכיחים בכלל, בגלל הבין אדם לחברו בפורים. 

אפילו אחד עשה ליצנות בפורים, איזה ליצנות, ליצנות יפה מאד... והוא נענש באותו הדבר, בליצנות שהוא עשה על אחרים הוא נענש בזה, קיבל את העונש, אני לא רוצה להגיד פרטים, הוא נענש במידה כנגד מידה ממש אותו הדבר. 

פורים זה יום של אהבת הבריות, משלוח מנות איש לרעהו, אהבה ואחווה ושלום ורעות בפורים צריך להיות, זה ארבע דברים יש, אהבה ואחווה ושלום ורעות, כבר דיברנו על זה פעם כבר, לא מזמן, לא דיברנו על זה? אהבה זה מובן, ומה זה אחווה? אהבה יותר גדולה, אהבת אחים, יש אהבת הבריות, ויש אהבת אחים, ושלום, יש אהבה ואחווה בלי שלום, אני אוהב אותו אבל אני לא מדבר איתו, אני אוהב אותו, אני מרחם עליו ואני אוהב אותו אבל אני לא יכול לדבר איתו, אין שלום, צריך שלום גם כן, שלום, שאני לא... בסדר גמור... אין שום... כרגיל, ויש מדרגה של רעות, רעות! מה שלומך, מה נשמע אצלך, להתעניין, זה רעות, רעות, זה עוד מדרגה, וזה פורים, הזמן שצריך להתקדם בזה. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

זה זמן של מרבים בשמחה, והפשט שמחה של כל הדברים הטובים, שמחה בתורה, שמחה במעשים טובים, שמחה באהבת הבריות, שמחה להיות שמח בשמחתו של חברו, זה דבר קשה מאד, זה מדרגה גדולה מאד, לשמוח בשמחתו של חברו זה מדרגה גבוהה מאד, שמחה של מצוה, זה הענין של פורים. 

ועל ידי התמדה בתורה אפשר לזכות... זה זכויות עצומות, כיון שלא הרבה לומדים, פורים זה זמן... אפילו אלו שאי אפשר ללמוד, אלו שעסוקים בפורים לא מפני שלא רוצים ללמוד, בלי פריקת עול, אפילו שלא... יש רחמנא לצלן יש פריקת עול, פריקת עול תורה בפורים, בפורים חושבים שאין חיוב... שזה זמן של פטור מתורה, יש כאלה שחושבים ככה, אבל אין דבר כזה, אין דבר כזה! 

ואדרבה, מכיוון שיש כאלה אז כתוב, מי שעוסק בתורה בזמן שהרבה לא עוסקים, נוטל שכר כנגד כולם, הוא מקבל את השכר... יש לו זכויות כנגד כולם, יותר זכויות, הוא ממלא את מה שחסר, מי שעוסק בתורה בערב שבת ושבת, זה זמנים של רפיון, זה ככה המציאות, ומי שעוסק הוא מקבל שכר כנגד כולם, חוץ מזה שבשבת זה גם כן... כתוב שהמקובלים אומרים, שכל מצוה שעושים בשבת היא פי אלף מאשר ביום חול, אז זה הענין של ימי הפורים.

אנחנו עומדים לפני פורים, עוד מעט פורים, אדר, ופורים. משנכנס אדר מרבין בשמחה, מרבין בשמחה. איזה שמחה? יש פסוק בקהלת ולשמחה מה זו עושה, לשחוק אמרתי מהולל, סתם לצחוק זה שום דבר, זה מהולל, ולשמחה מה זו עושה, תלוי איזה שמחה, יש שמחה טובה ויש שמחה... תלוי איזה שמחה. כתוב ברמב"ם גם כן, בהלכות יום טוב, שמחת יום טוב נצטווינו על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שהשמחה מביאה לידי עבודה, עבודה בשמחה, עבדו את השם בשמחה, עבודה בשמחה, זה השמחה, זה השמחה שיש בה מצוה, שמחה של מצוה, שהשמחה מתוך מצוה, המצוה משמחת. זה מדרגה גדולה מאד שמחה של מצוה, כתוב ברבינו יונה שיגדל וישגא מאד, יגדל, וישגא, מאד! שכר השמחה על המצוה, הוא מביא פסוקים, רבינו יונה, מביא פסוקים, שכר השמחה על המצוה, כי כשאדם שמח במצוה, מחמת... שהמצוה משמחת אותו, סימן שהוא מחשיב את המצוה, הוא מחשיב את המצוה עד כדי כך שהוא שמח. יש גמרא גם כן דבר כזה, על אחד מן האמוראים, שסמך גאולה לתפילה אני חושב, שכל היום הוא היה שמח, אמרו עליו שהוא אדם גדול, אדם גדול! גדלות, אדם גדול שהוא שמח מחמת מצוה, שהוא עשה מצוה, אז היה שמח כל היום, זה המדרגה, מה שמחשיבים את המצוה זה מדרגה גדולה מאד, האדם מחשיב את המצוה עד כדי כך שזה משמח אותו, משמח אותו עוד-ועוד-ועוד-ועוד, כל היום הוא שמח, זה מדרגה, מדרגה גדולה מאד, שמראה עד כמה הוא מחשיב את המצוה. בעיקר זה בתורה, תורה זה משמחי לב, פיקודי השם ישרים "משמחי לב", ותורה לומדים גם "בשמחה", אבל התורה משמחת גם כן. אז עכשיו, עומדים לפני פורים, ההכנה לפורים זה שמחה, פורים זה יום של שמחה, פורים, זה יום של שמחה, וגם משלוח מנות ומתנות לאביונים, לשמח אחרים, לא רק בעצמו, לשמח אחרים! זה הענין של שמחה בפורים. לשמח אחרים, שמחה בפורים. אז זה הענין של פורים. וגם, בפורים הרי כתוב קיימו וקיבלו, קבלת התורה בסיני היה מתוך יראה כתוב, הר כגיגית, זה השכל מחייב את זה, השכל מחייב את הקבלת התורה, זה הפשט כפה הר כגיגית, כפייה שכלית, כך כתוב, השכל מחייב, אחרת אין זכות קיום בכלל, אז זה נקרא יראה. אבל בפורים קיבלו מאהבה, מאהבת הנס, מאהבה מרגישים את ההנאה בזה, את ההנאה מקיום המצוות, מקיום התורה, זה מאהבה. הנס גרם להתעלות כזאת למדרגה של אהבת השם, אהבת תורה ואהבת השם, אהבה, מתוך אהבה קיבלו את התורה, קבלת התורה. עושים מצוות גם כן, קריאת המגילה, מתנות לאביונים, הכל דברים של שמחה, קריאת המגילה זה גם כן, היה נס, פרסומי ניסא, פרסום הנס, מה זה פרסום, לפרסם לאחרים? הפרסום זה משפיע עלי! שאני מרגיש את ההשגחה, מרגישים את ההשגחה. אז באמת פורים כתוב, פורים זה יום שצריך ללמוד, יום של התמדה צריך להיות בפורים, בפועל יש קשיים, עסוקים בשמחת פורים, תלוי מי, בעל משפחה עסוק... או שהוא צריך לעזור למשפחה, צריך לעזור, בתוך הבית, עסוקים, אבל הזמן הפנוי כמה שאפשר ללמוד זה חיוב וזכות. ידוע שהרבה ישועות, יש מקומות בחוץ לארץ אני חושב, שאלו שצריכים ישועה קיבלו ישועה בפורים, על ידי התמדה בתורה קיבלו ישועה. זה הזכויות שיש בפורים. אבל מצד שני יש כאלה רחמנא לצלן, כשיש איזה חשבונות, רוצים... מי שיש לו קפידא על מישהו, בגלל הקפידא אז רוצים להחזיר לו, לצער אותו, מחכים לפורים, יש כאלה, מעשים שהיו. וזה מעשים שהיו שהסוף היה איום ונורא, אלו שבפורים עשו להם היתר לפגוע בין אדם לחברו, נענשו מאד בצורה משונה מאד, בצורה משונה לא בדרך הטבע, דברים שזה לא דרך הטבע, כאלו דברים שזה לא מובן, דברים לא שכיחים בכלל, בגלל הבין אדם לחברו בפורים. אפילו אחד עשה ליצנות בפורים, איזה ליצנות, ליצנות יפה מאד... והוא נענש באותו הדבר, בליצנות שהוא עשה על אחרים הוא נענש בזה, קיבל את העונש, אני לא רוצה להגיד פרטים, הוא נענש במידה כנגד מידה ממש אותו הדבר. פורים זה יום של אהבת הבריות, משלוח מנות איש לרעהו, אהבה ואחווה ושלום ורעות בפורים צריך להיות, זה ארבע דברים יש, אהבה ואחווה ושלום ורעות, כבר דיברנו על זה פעם כבר, לא מזמן, לא דיברנו על זה? אהבה זה מובן, ומה זה אחווה? אהבה יותר גדולה, אהבת אחים, יש אהבת הבריות, ויש אהבת אחים, ושלום, יש אהבה ואחווה בלי שלום, אני אוהב אותו אבל אני לא מדבר איתו, אני אוהב אותו, אני מרחם עליו ואני אוהב אותו אבל אני לא יכול לדבר איתו, אין שלום, צריך שלום גם כן, שלום, שאני לא... בסדר גמור... אין שום... כרגיל, ויש מדרגה של רעות, רעות! מה שלומך, מה נשמע אצלך, להתעניין, זה רעות, רעות, זה עוד מדרגה, וזה פורים, הזמן שצריך להתקדם בזה. זה זמן של מרבים בשמחה, והפשט שמחה של כל הדברים הטובים, שמחה בתורה, שמחה במעשים טובים, שמחה באהבת הבריות, שמחה להיות שמח בשמחתו של חברו, זה דבר קשה מאד, זה מדרגה גדולה מאד, לשמוח בשמחתו של חברו זה מדרגה גבוהה מאד, שמחה של מצוה, זה הענין של פורים. ועל ידי התמדה בתורה אפשר לזכות... זה זכויות עצומות, כיון שלא הרבה לומדים, פורים זה זמן... אפילו אלו שאי אפשר ללמוד, אלו שעסוקים בפורים לא מפני שלא רוצים ללמוד, בלי פריקת עול, אפילו שלא... יש רחמנא לצלן יש פריקת עול, פריקת עול תורה בפורים, בפורים חושבים שאין חיוב... שזה זמן של פטור מתורה, יש כאלה שחושבים ככה, אבל אין דבר כזה, אין דבר כזה! ואדרבה, מכיוון שיש כאלה אז כתוב, מי שעוסק בתורה בזמן שהרבה לא עוסקים, נוטל שכר כנגד כולם, הוא מקבל את השכר... יש לו זכויות כנגד כולם, יותר זכויות, הוא ממלא את מה שחסר, מי שעוסק בתורה בערב שבת ושבת, זה זמנים של רפיון, זה ככה המציאות, ומי שעוסק הוא מקבל שכר כנגד כולם, חוץ מזה שבשבת זה גם כן... כתוב שהמקובלים אומרים, שכל מצוה שעושים בשבת היא פי אלף מאשר ביום חול, אז זה הענין של ימי הפורים.