אאא

דף מט

1. זוז"ג מותר. 2. פדיון לע"ז.

א.   השמועות מיהו המ"ד דזה וזה גורם מותר 1. רבי יוסי אומר ע"ז שוחק לרוח ש"מ דמתיר זוז"ג ולרבנן אסור. 2. במשנתנו לרבי יוסי אין זורעין ירקות תחת אשירה משום שהנביה מועילה להן ש"מ דזוז"ג אסור ורבנן מתירים, ואמרינן להו"א איפוך ולרבי יוסי זוז"ג שרי, או דלרבי יוסי זוז"ג אסור ובשוחק לרוח שרי כיון שהולך לאיבוד ולרבנן זוז"ג אסור והכא שרו דסברי דלא חשיבא שנהנה משום דפוגם בצל, ולמסקנא לרבי יוסי זוז"ג מותר וקאמר הכא לדבריהם דרבנן. 3. לרבי יוסי אין לנטוע אגוז של ערלה ואם נטע שרי ש"מ זוז"ג מותר, וקבעי לתרץ דמתיר רק בשאר איסורין ולא בע"ז ונדחה. 4. פליגי בדין שדה שנזדבלה מע"ז האם תזרע או תבור משמע דלרבי יוסי זוז"ג שרי אף בע"ז, ובעי לתרץ דרבנן דר"א הם המתירים זוז"ג ונדחה כדלקמן. 5. אמרינן באיזו פלוגתא דר"א ורבנן איירי: אי גבי שאור חולין ותרומה שנצטרפו וחימצו דרבנן אוסרים רק אם יש בו כדי לחמץ בפ"ע ולר"א שרי רק אם קדם וסילק את האיסור ש"מ דזוז"ג אסור, ודחי דלמא טעמיה דאחר אחרון אני בא. 6. פת שנאפתה בתנור שהתחזק ע"י עצי אשירה ר"א אוסר עד שיוליך הנאתו לים המלח ש"מ זוז"ג אסור, ודחי דלא מצינו מאן רבנן דפליגי עליה ומתירין זוז"ג אף בע"ז, אלא המ"ד זוז"ג שרי אף בע"ז אתי כרבי יוסי.

ב.   פדיון לע"ז, לר"א איכא ולרבנן ליכא, והמקרים שנחלקו 1. עצי אשירה שחיזק בהם תנור ואח"כ אפה בו פת ונתערבה ר"א שרי ע"י הולכת הנאה לים המלח, וקמ"ל דרבנן אסרי אף שהאיסור כבר נשרף. 2. נטל כרכור מע"ז וארג בו בגד ונתערב, וקמ"ל דר"א שרי אף שהאיסור קיים בעין. 3. לרב חסדא אף בחבית יין נסך שנתערבה ר"א מתיר ע"י פדיון ולרב אדא אף ר"א אוסר.

ג.    דין שפאי ע"ז 1. ביטול אשירה ע"י קירסם זירד נטל מקל וכן שיפה שלא לצרכה. 2. שיפה לצרכה אינה בטילה, והשפאים לר"ה אסורין ולחייא בר רב מותרין. 3. ע"ז שנשתברה מאליה לרב צריך לבטל כל קיסם ולשמואל א"צ ביטול, ופליגי: האם עובדים לשברים, או לכו"ע עובדין ופליגי בשברי שברים, או לכו"ע שרי ונחלקו בע"ז של חוליות שהדיוט יכול להחזירה האם צריכה ביטול.

הדרן עלך פרק שלישי דעבודה זרה!

 

שאלות לחזרה ושינון

  1. השמועות מיהו המ"ד דזה וזה גורם מותר (6)
  2. המחלוקת האם יש פדיון לע"ז, והמקרים (3)
  3. דין שפאי ע"ז (3)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com