הוא הפך לשם דבר ולמושג בפני עצמו כשרוצים לדבר על משהו שנעלם כאילו לא היה מעולם. היום (ה') מציינים ארבע שנים להיעלמו של מטוס "מלזיה איירליינס" בטיסה MH370 – מטוס שהחוקרים מעריכים כי התרסק באוקיינוס ההודי, אך הוא מעולם לא נמצא.
גורמים רשמיים במלזיה אמרו הבוקר, כי דו"ח החקירה המלא העוסק בהיעלמות המטוס המפורסם שנעלם כאילו לא היה, יפורסם רק אחרי שיושלם מבצע החיפושים החדש, שהחל לפני כחודש וחצי.
היעלמות המטוס, ועליו 239 בני אדם, נחשבת לתעלומת התעופה הגדולה בהיסטוריה. המטוס נעלם במהלך טיסה מקואלה לומפור שבמלזיה לבייג'ינג בירת סין ב-8 במרס 2014. למרות מבצע החיפושים הגדול אי פעם, לא נמצא המטוס. בשנים האחרונות נסחפו כמה חלקים ממנו לאיים באוקיינוס ההודי, מול חופיה המזרחיים של אפריקה. חוקרים קבעו, כי שלושה שברי כנף שנסחפו לשם אכן שייכים למטוס הנעדר, וכי כמה חלקים אחרים שנסחפו לחוף – שייכים למטוס "כמעט בוודאות".
כבר בשנה שעבר בחודש ינואר הופסקו החיפושים הנרחבים שקיימו יחד אוסטרליה, סין ומלזיה – מבצע שעלה לא פחות מ-200 מיליון דולר וכלל סריקת שטח אדיר של 120 אלף קמ"ר. המבצע הופסק על אף שהחוקרים קראו להרחיב את שטח החיפושים לאזור של כ-25 אלף קמ"ר מצפון לאזור שבו התמקדו החיפושים עד אז.
למרות הכישלון בינתיים, בינואר השנה הפקידה מלזיה את חידוש החיפושים בידי חברה אמריקנית פרטית, Ocean Infinity, ואם זו תמצא את המטוס האבוד תשלם לה מלזיה עד 70 מיליון דולר. מבצע החיפושים הנוכחי צפוי להסתיים בכל מקרה ביוני.
שני נציגי חיל הים המלזי המשתתפים במבצע החיפושים הנוכחי אמרו, כי הם עדיין אופטימיים בנוגע לסיכוי למצוא את המטוס הנעלם. השניים, עזמי רוסידי ועבד אל-חלמים אחמד נורדין, אמרו ל-New Striats Times כי הם עושים כל שביכולתם כדי לשים קץ לתעלומה. עד כה לא הביא מבצע החיפושים לגילויים כלשהם או אפילו לרמז על גורל המטוס.
"היו לנו כמה ימים סוערים", אמרו השניים, "החיפושים נמשכים גם כשהים סוער אבל מזג אוויר כזה מקשה עלינו להשתמש בכל אמצעי החיפוש. הוא מאט אותנו. חוץ מזה על הקרקעית שעליה אנחנו מחפשים יש תלוליות וגבשושיות והן מקשות על רכב הסריקה שלנו לעשות את עבודתו".
ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק, שב והדגיש היום, כי מלזיה מחויבת להמשיך במאמצים למציאת המטוס. "אנו מפצירים בקהילת התעופה הבינלאומית לנקוט צעדים שיהפכו את השמיים שלנו לבטוחים יותר", כתב בטוויטר אם כי כלל לא ברור שלהתרסקות המטוס יש קשר כלשהו למדינה אחרת כלשהיא והאם ניתן היה למנוע את התרסקותו.
במשך זמן רב אחרי היעלמות המטוס לא היה ברור מה עלה בגורלו, ועלו סימני שאלה רבים סביב נסיבות ההיעלמות, משום שמנתוני תקשורת למדו החוקרים שהטרנספונדר של המטוס כובה בכוונה, כנראה על-ידי אחד הטייסים, ושהמטוס הוסט במכוון ממסלולו והמשיך לטוס עוד כשבע שעות אחרי שהקשר עמו נותק. ככל הנראה, בלב האוקיינוס ההודי אזל הדלק והמטוס התרסק לתוך המים. גם מתנדבים רבים ברחבי העולם עקבו אחרי צילומי לווין מהאזור בניסיון למצוא את רגע ההתרסקות אך העלו חרס בחכתם.
החוקרים שללו את האפשרות שהמטוס נחטף על-ידי אחד הנוסעים, ובמרוצת הזמן החל להתבסס החשד שאחד הטייסים ריסק את המטוס בכוונה בשל מצב נפשי מעורער, ולמעשה התאבד תוך כדי שהוא הורג את כל מי שנמצא איתו במטוס, גם תיאוריה זו לא הוכחה באופן מוחלט.