אאא

פרופ' שמואל האוזר, היו"ר היוצא של הרשות לניירות ערך ופרופ' למימון בקריה האקדמית אונו, אמר את הדברים השבוע בקריה האקדמית אונו, בכנס בסימן עשור ל"הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

"לא יודע כמה מכם מכירים את תופעת האספרגר בספקטרום האוטיסטי, יש לי בבית ילד כזה. אין חצי אמת, יש אמת מדוייקת. אם מספרים לו חצי אמת, הוא מתבלבל. אני אוהב את התכונה הזאת, לתאר במדויק עובדות מבלי להתחשבן איך זה נשמע. אני בעד שקיפות מהספקטרום ונגד אוטיזם של מסירת מידע מלבד לדייק. במקום שיש כשלי שוק, רגולציה מיועדת להגן על הציבור באמצעות חקיקה, אכיפה ורגולציה. המחוקק לא אמור לעודד פעילות עסקית בבורסה או להטיל על הרגולטור לפעול למען רווחת הציבור, אלא לומר לו שעליו לשמור על ענייני הציבור. לכאורה, יש שיטענו ששמירת ענייני הציבור זה להיות שוטר. אני מאמין באכיפה חסרת פשרות נגד עבריינים, אבל זה לא מספיק. לא רק לתפוס את הרעים אלא בקונטקסט רחב יותר – שמאפשר לציבור כר נרחב של פעילות כלכלית הוגנת בתנאים שהם למען הציבור. בקונטקסט הזה, תמיד הייתי בעד צדיק וטוב לו, רשע ורע לו.

מי שעובר את החוק, למצות איתו את הדין בלי הנחות סלב. מנסיוני כרגולטור-שוטר, בתפקידי ברשות לניירות ערך – הייתי אחראי על חקירות רבות. שקיפות לא כוללת, לדעתי, הדלפות מחקירות. אני נגד. איסוף החומר וחקירות גלויות וסמויות לא צריך להתלוות להתערטלות בציבור, דרך אינטרסים שונים. אין מקום לפטפט למוות את החקירות. סיפור על חוקר ושופטת, דוחק את הדיונים בשוחד ומירמה לשוליים. אין מקום להדליף מהחקירות בגלל תחושת הרדיפה ובגלל שמידע חלקי הוא סוג של דיסאינפורמציה, שלא מועיל לחקירה. חקירות שמתנהלות בשקט, יעילות יותר. המסגרת הזאת, גם כשיש סמכות לעצור נחקרים, אין סיבה לעשות שיימינג. בארה"ב יש נורמות ברורות בנושא הדלפות מחקירות, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת. זה חשוב, כי אמון הציבור הוא נשמת אפה של מערכת הצדק. שקיפות יכולה לתרום לאמון הציבור. התערטלות באמצעות הדלפות, לא תורמת לזכות הציבור לדעת אלא פוגעת באמון הציבורי". 

רות רונן, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, דיברה בכנס על הצורך בהבחנה ברורה בין הרגולטורים השונים ואכיפה שנמדדת במדד העוצמתי, מהן הסנקציות על המפר ומדד הסיכוי להיתפס. היא הדגישה, כי לא לגבי כל הפרה, יש הרשעה. "מי ששוקל להפר את החוק, צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי שלא יובא לדין ואם יובא, לא בהכרח יואשם. אנשים מפירים  את החוק כי חושבים שלא ייתפסו. זוהי חולשתו של ההליך הפלילי – ולכן נוספה האכיפה המינהלית". עוד התייחסה השופטת רונן לפרשת בנק הפועלים והחקירה האמריקנית, שלדבריה העלתה לדיון נושא של ריב סמכויות בין רגולטורים – הרשות לניירות ערך מול המפקח על הבנקים והצורך בהגדרת גזרות.

עו"ד רלי לשם, שותף בכיר במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', אמר בכנס: "הציבור חושב שבנקאי שותת דם זה בנקאי טוב. היה גיבוי ציבורי להגבלת שכר הבנקאים, אבל במקרה של מיסוי דירה שלישית, הציבור לא התייצב מאחורי החוק".

עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, תקף  את הרגולטורים בכנס רגולציה כלכלית ואכיפה אזרחית, שציין עשור להקמת "הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.

עו''ד דרור שטרום. צילום: יחצ
עו"ד דרור שטרום. צילום: יחצ
הגדלה

"החקירות הנוכחיות – 1,000, 2,000 ו-4,000, כולן על רגולציה או התערבות ברגולציה או נסיון ליצור נפוטיזם ברגולציה", אמר שטרום. "מונופולים וקרטלים זה יוקר מחייה. אחרי שהתנתקנו מהכלכלה הסוציאליסטית ופתחנו את שערי הייבוא, כולל רפורמות – היום המטוטלת חזרה לכיוון של לקפד את חייה של הרגולציה העצמאית. התחרות החופשית נמצאת בסכנת כליה. מי שחשב על רגולציה עצמאית בתקשורת, רואה היום שר תקשורת שאומר למפוקח – אתה תהיה והרגולטור לא יהיה. אנרגיה? מישהו בכלל ראה את מתווה הגז? מוחלים למונופול מראש על הגבלים עסקיים שהוא מפר. רגולטור שלא מבין את המסר, הממשלה תגרום לו להבין. הרגולטורים חפצי חיים כשהם מבינים את המסר מהממשלה, אם לא תתיישר ותפסיק להילחם במונופולים – אתה לא תהיה פה. הרגולטורים של היום פחדנים – יש מדיניות ממשלתית, שחותרת לרגולציה שיודעת מה מקומה. צריך להתריע מפני זה ולחשוף את הכלימה הזאת. כשבג"צ אומר על מתווה הגז, הממשלה שיקרה אותנו. הממשלה אמרה: הגז יישאר באדמה אם לא נבטל את סעיף היציבות הרגולטורית. עובדה, הגז לא נשאר באדמה – תמר וכו'. ממשלת ישראל שיקרה בבג"ץ. רגולציה עצמאית היא דבר שאנחנו חייבים להילחם עליו, כדי שלילדים שלנו יהיה שוויון הזדמנויות". 

את המושב השני בכנס, שעסק במדיניות רגולטורית בישראל, הנחה פרופ' ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון ונשיא המועצה האקדמית העליונה בקריה האקדמית אונו, שאמר: "רגולציה היא מילה מכובסת להתערבות ממשלתית, שהקרב בינה לבין יד נעלמה, עתיק. בעבר, השיטה הכלכלית התבססה על מעורבות שלטונית, של המלך, השליט. המדיניות בעבר הייתה שמכיוון שממשלות מלאות באווילים, המעורבות הממשלתית והרגולציות מוערכות יתר על המידה. עכשיו הטרנד הוא לכיוון מעורבות ממשלתית, שאני מקווה שתהיה מאוזנת. המסקנות – לחברות, הן: עדיף שתפקח על עצמך מאשר שתיתן לרגולטור לפקח עליך". 

עוד בכנס: שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר ופאנל עורכים כלכליים בהשתתפות נעמה סיקולר, עורכת גלובס; סמי פרץ, פרשן כלכלי בכיר, the marker ורועי ברגמן, פרשן כלכלי, ידיעות אחרונות. 

כנס רגולציה כלכלית ואכיפה אזרחית עמד השנה בסימן עשור ל"הצלחה" (ע"ר), התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת .