אאא

א]  חכם עובדיה שאיפותיו לרומם את עולם ההלכה והציבור הספרדי, היו בקנה מידה של מהפכן. שאיפות שאתגרו אותו, עם קשיים גדולים מאוד. עד שידיד נפשו רבינו ה'אור לציון', הרב בן ציון אבא שאול, אמר את המשפט הבא "אלה שמצערים את חכם עובדיה, בזכותם הוא מצליח". האמנם, בזכות הצער הגיעה ההצלחה?

ב]  כנראה שכן. אמירה שיצאה מפה קדוש, הגיון רב יש בה. ולצורך העניין, אדם מובטל, אפילו שלא עבד כל היום, הוא עייף משעמום. ולעומת המובטל, אדם שעבד, בסופו של יום הוא עייף. אבל המובטל, עייף עוד יותר. מדוע? כנראה, שעבודה מוציאה אנרגיה, ובו זמנית מייצרת אנרגיה. אבל אנרגיה של בטלה, אינה מייצרת אנרגיה, ולכן המובטל עייף יותר.

ג]  כל שאיפה כרוכה בקשיים, וחכם עובדיה היה לו קשיים בטעם של מהפיכה. כל קושי אותו צלח, יצר לו אנרגיה, שתסייע לו להתמודד עם הקושי הבא. וככה, קושי רודף קושי, עד שזכה לראות בחייו עולם תורה פורח, והציבור החזיר לו אהבה, ותורתו מפארת את בתי המדרש. לא בחינם זכה להיות בדור האחרון, היהלום שבכתר יהדות ספרד.

ד]  אין אנו יודעים מה היה, אילו לא היה לחכם עובדיה קשיים. אבל יש אנשים שזכו בהגשמת חלומות ללא קשיים, כמו הזוכים בהגרלת מיליונים, שיש מהם אחרי תקופה, נשארים בנזקים של פירוק בית, וכניסה לעולם של חובות, שלא היו במצב שלפני הזכייה. לעומת זו, מי שעבד על הכסף, תמיד תהיה לו הערכה לכסף וינצל את הכסף ברמה המקסימלית. לא כמו מי שזכה במיליונים חינם, שנמצא בסיכון שהכסף יעלם לו, כי מה שבא חינם, שווה חינם.

לסיכום: חכם עובדיה הצליח לצמוח, בזכות הקשיים!  ומה שנכון לנו, כי ההצלחה לא תלויה בגאונות אלא בצורת העמידה מול הקשיים! אז אולי מה שצריך לדעת כדי להצליח: זה "לראות בקשיים הזדמנויות, ולא לראות בהזדמנויות קשיים". נקודה למחשבה.